שביעי

9 | 21.05.21 | י' בסיון תשפ"א | 439 גיליון שביעי צילומים: דביר עמר "המ עזרו לתושבימ בזמנ שהמש טרה לא עזרה. בלילה המ הלכו עמ ברזלימ ומקלות בידיימ, והצילו בתי כנ ת שלנו, כי רק ככה הערבימ מבינימ. המשטרה ה'גיבורה', במקומ לשמור עליהמ, זרקה עליהמ גז. מפ קדת מג"ב הארצית נמצאת פה בר געימ אלו יחד עמ המפכ"ל, ואנחנו מקווימ שהמשטרה תיקח את החוק לידיימ, אחרת הציבור יעמוד על נפשו. החבר'ה ביצהר המ אחלה, המ מחזקימ אותנו. מחממ את הלב שיש אחווה בינ היהודימ". יש שלושה שוטרים בלבד! לקראת רדת החשכה, והעוצר המ תקרב בעקבותיה, הילדימ התפזרו לבתיהמ והמבוגרימ נשארו. בועז אל ברט מיצהר העביר תדרוכימ לקראת יורימ בשכונות: "המטרה שלנו היא פשוט ללכת במקומות, וחלילה לא להתעמת עמ שוטרימ. אבל אמ מישהו זורק אבנ או תוקפ אותנו, אנחנו לא פראיירימ". בתומ התדרוכ ביקש אחד התוש בימ המקומיימ להתפלל מנחה. "א ור להתפלל כשצריכ להציל יהודימ", ענה לו אלברט, "אמ הייתי על מדימ ירוקימ, לא הייתה שואלימ את השא לות הללו". הפשרה: מניינ מקוצר. רק החזנ אומר את מילותיו הראשונות, ומיד - אזעקה בלוד. מאות האנ שימ שברחוב מיהרו לרוצ למקלטימ. כלומר, לא ממש מקלטימ ולא מרח בימ מוגנימ, אלא חדרי המדרגות של הבניינימ החדשימ בשכונה. "מי שלא מרגיש בטוח, מוזמנ אלינו לבית חגי, ליד חברונ", אמר אחד ה יירימ, וכו למ התפרצו בצחוק. שעת ערב בלוד. רוב המתנדבימ חזרו הביתה, ליישובי השומרונ, אכ עשרות נותרו בעיר. המ החנו את מכוניותיהמ במקומ בטוח, לבל יוצתו על ידי הפו רעימ הערבימ, והחלו לצעוד יחד עמ מאות יהודימ שהגיעו לחזק מכל רחבי הארצ. "ברוכ השמ, ברוכ השמ", המ שרו ונופפו בדגלי ישראל. כל מפגש עמ ערבימ הצית עימות. המשטרה זרקה רימוני הלמ לעבר המ תפרעימ, וההמונ נ וג לאחור. לשעת כנה ממשית, מ פר אנשימ החזיקו באקדחימ; אחרימ בנו לעת צרה על המקלות העבימ שבהמ אחזו כמעמד לדגל; היו מי שקיוו שאולי המשטרה תגנ עלינו, ואחרימ רמזו שיש אבנימ בקרבת מקומ, כדי להחזיר במקרה שיידו על הכוח היהודי. במהלכ ה יור פנתה אישה דתייה- לאומית ל יירימ. "אנחנו חייבימ עזרה ברמת אלישיב, אולי ת עו לשמ? באחד הרחובות מתגוררות שבע משפחות, ורק אחת מהנ נשארה בבית. חייבימ לשמור עליה, אני ממש פוחדת על האנשימ שמ". המ נענו לקריאתה. כל העת זרמו טלפונימ מיהודימ ברחבי העיר שביקשו עזרה. "מי שיכול לבוא לתגבורת, רחוב הרצל פונה לכיוונ תחנה מרכזית, שרפו לנו שלושה רכבימ ותוקפימ אותנו, יש פה שלושה שוטרימ בלבד! כל מי שיכול לבוא לעזור, שיבוא", זעק אחד התו שבימ. בד בבד, יצאה הנחיה בשטח ליהודימ, שיעטו על עצממ דגלי יש ראל. "אנשימ עוברימ ליד ההפגנות, ולרגע חושבימ שהמ נקלעימ לה מונ ערבי. חשוב להבליט את החזות היהודית כדי שלא ייבהלו נו פימ", ה בירו שמ. אחרי רדת העוצר, והרחובות רי קימ למעט אנשי ה יור. אחד התוש בימ, יהודי שאינו חובש כיפה, ביקש ממני לעזור לו לחזור הביתה. "אני חייל שמשרת בחיל האוויר, ולא כדאי שאני איעצר. אמא שלי ביקשה שאגיע הביתה. בבקשה תעזור לי לחזור עמ הרכב שלכ". הדרכ אינה פשוטה; משלושה כיוונימ נתקלנו בהתקהלות גדולה. "מהכיוונ הרביעי אפשר לנ וע הבי תה, ושמ זה המקומ היחיד שלא תח טופ אבנימ מערבימ", אמר החייל. אני מקפיצ אותו הביתה, וממשיכ משמ לביתי שלי, מהורהר ומעורער אחרי שנחשפתי למדינה בתוכ מדינה, בתוכ • המדינה שלי. מנסים לדמות את נערי הגבעות ולתאר אילו פרעות יעשו לנו, אבל הם הצדיקים האמיתיים. התקשורת עשתה מטוב רע ומהרע טוב. הם עזרו לתושבים בזמן שהמשטרה ה'גיבורה' לא. מחמם את הלב שיש אחווה בין היהודים המודיעין הוכיח את עצמו, והילדים בלוד עטו על הטרופיות נהג ערבי ניסה לפגוע באחת המכוניות. השיירה מהשומרון