שביעי

18.06.21 | ח' בתמוז תשפ"א | 443 גיליון שביעי | 16 ח י נ ו ך שער המזרח תכנית אקדמית מבקשת לחבר את הציבור בישראל • לסיפור של יהודי ארצות האיסלאם וצפון אפריקה הלימוד מתחיל דרך הרגליים במסע למרוקו ,2015 הה יפור של ארגונ 'כולנא' מתחיל בשנת כאשר שני צעירימ, קובי יפרח, יליד דימונה, ויניב יצחק, יליד ירושלימ, נו עימ לטיול במרוקו כאשר המ מבקשימ לחקור את הקהילות היהודיות במרוקו ובמרקש בפרט. לפני הנ יעה המ נפגשימ רבות עמ ד"ר דוד ביטונ, ראש בית ה פר למדעי היהדות בקריה האקדמית אונו ומי שמשמש היומ כראש תכניות כולנא. ביחד המ לומדימ ומגלימ את העבר ההי טורי התרבותי והיהודי של רבנימ ותלמידי חכמימ וקהילות יהודיות רבות שלמעשה לא מו כרות בשיח הישראלי, החינוכי וההי טורי בישראל. הידע הזה רק ילכ ויבעיר בהמ את הצורכ ל פר את ה יפור של יהודי ארצות האי לאמ והמזרח. השניימ מחליטימ לנ ות לתקנ את הטעונ תיקונ ולהקימ את תוכנית 'אלול מנ המזרח' שמטרתה לה ביא את ה יפור של יהודי ארצות האי לאמ והמזרח אל המיינ טרימ הצעיר והישראלי. "בתור ילדימ מרוקאימ שגדלו בפריפריה, התחלנו להבינ את גודל האוצר התרבותי של המורשת שלנו רק כשהגענו למרוקו. הבנו גמ כמה זה ח ר בתוכ ישראל", (, מנכ"ל כולנא. "למשל, הלכנו לאחת 39) מ פר יפרח המכינות ושאלנו אותמ כמה פרימ יש לכמ ב פרייה? אלפ. וכמה מתוכ אותמ פרימ המ של חכמי המזרח? 3 . גילינו שאיפה שלא תבקר, השפה של צפונ 30 ובכנ, רק אפריקה והחכמה שבאה משמ לא באה לידי ביטוי, ולא קיימת בכלל. ילד להורימ בני עדות המזרחשגדל בשדרות ובא לבית מדרש, לא משנה אמ זה יהדות מתחדשת או בישיבות ה דר, הוא לא ימצא את עצמו, כי העולמ שלו, המורשת שלו, לא יבואו לידי ביטוי בבתי המדרש הללו". השינוי התרבותי שיפרח מבקש אינו בא על חשבונ תרבות או חכמה אחרת. ב פרייתו, הוא מדגיש, פ י פ יהודי מקהילות רבות. "על המדפימ אצלנו נוכחימ כל חכמי המזרח, וגמ הרב קוק, הרש"ר הירש ובובר. כי ב ופ אנחנו רוצימ לייצר חברה ישראלית מחוב רת. יש מורות שעד שהגיעו אלינו לימדו רק את 'זלדה' וביאליק ואחרי המפגש איתנו, היומ המנעד שלהמ רחב שהמ מביאות גמ את זה וגמ את פרחה ששונ וארז ביטונ. אמ הייתי בתור נער צעיר לומד את החכמה הזו הייתי מרגיש הרבה יותר שייכות למשפחתי וקהילתי שממנה אני בא והרבה יותר שייכות לעמ בו אני חי". בתוכ כולנא, יש גמ תכנית אקדמית לתואר ראשונ. "בש בוע שעבר הייתה תערוכת גלרייה בהשתתפות חברי כנ ת ושרימ שבאו לראות מלאכות קדומות ממרוקו, תוני , תימנ וארצ ישראל הקדומה. יש לנו תלמידות מהציונות הדתית לומדות פה תואר ראשונ של אומנות מ ורתית וכחלק מזה איכ כל הדבר הזה קשור לדור הצעיר. אנחנו מאמינימ שככל שנקדמ ונחייה את הלימוד אזי השפה הרוחנית הזו תקרומ עור וגידימ ותהדהד החוצה למרחבימ הערכיימ, הי טוריימ, חינוכיימ ותורניימ בחברה הישראלית". התוכנית הלימודית מגוונת במשתתפיה. בראש בית המדרש עומד ד"ר דוד ביטונ ומלמדימ בו פרופ' מאיר בוזגלו, החכמ דוד מנחמ יגל הרוש ועוד."דמויות שיודעות להדהד ציבור רחב וגדול יותר, דמויות שיוצרות חברה יותר מחוברת ומשלימה אחד את השנייה". יפרח מ פר כי דמויות דתיות שהיו בתוכניות של 'כו לנא' עברו מהפכ חשיבתי. "לקחתי קבוצה מתכנית אקד מית מאוד מוכרת בארצ של 'שלוחי ציבור' למ ע במרוקו. כולמ אשכנזימ חרדימ מהזרמ הליטאי. בהתחלה היו ה תייגויות, התנשאות ואפילו זלזול. אבל אחר ככ המ אמרו לי ככ: אנחנו מצטערימ. גילינו את עולמ התורה שלנו. גילינו שה פרייה שלנו מתחילה ביהדות מרוקו: הר"י מגאש, הרמב"מ, הרי"פ, הרא"ש, רבינו חננאל, כולמ פעלו במרוקו, עכשיו אנחנו מתחילימ להבינ. המ תפ ו את הראש, באמת לא ידענו מה זה אומר: חכמי מרוקו". חשוב לכ לשנות את המצב בישיבות?  "שאלתי ראשי ישיבות מדוע המ לא מביאימ את התורה של ארצות הא לאמ והמזרח? לרוב אינ להמ מה להגיד. כמו שהאתו החילוני נבנה על ההתיישבות העובדת, הציונות הדתית בנתה את עצמה על היהדות האשכנזית. אפ אחד היומ לא פועל לשנות את המצב מלבד דמויות בודדות הרו צות להשפיע על ציונות הדתית. אכ בכל זאת, לאט לאט,יש הרבה יותר פתיחות והבנה של הצורכ בחיבור למקורות הח • כמה מורשת יהודי המזרח וצפונ אפריקה". שיעור בתכנית של כולנא בירוחם לקחתי יפרח: קבוצה למסע במרוקו. כולם אשכנזים חרדים מהזרם הליטאי. בהתחלה היו הסתייגויות, התנשאות ואפילו זלזול. אחר כך הם אמרו: "גילינו את עולם התורה שלנו"