שביעי

02.07.21 | כ"ב בתמוז תשפ"א | 445 גיליון שביעי | 14 משה ויסטוך חברה מנציחים וזוכרים את המדריך שפעל למען שימור זיכרון הנופלים כמדריך בבני עקיבא, סמל מאור ג'אן ז"ל הקים חדר זיכרון בסניף חודשיים לפני הולדת בתו הבכורה הוא נרצח בפיגוע, • ותיחזק אותו וכעת יוצאת התנועה בקמפיין להנצחת הבוגרים שאינם עוד מחוז שרונ-שומרונ של תנועת בני עקיבא יצא לאחרונה לקמפיינ גיו המונימ, על מנת להקימ מרכז בוגרי המחוז שנפלו במערכות ישראל 165- הנצחה ל ובפעולות איבה. מובילי היוזמה המ אבלינ ויו י ג'אנ, הוריו של מל מאור ג'אנ ז"ל, שנרצח בעת מילוי תפ קידו ובעצמו ע ק רבות בהנצחת הנופלימ. "כמדריכ ב ניפ נתניה מרכז, מאור הקימ חדר זיכרונ לנופלימ ב ניפ", מ פרת אבלינ, "הוא תיחזק אותו ורכש פרי קודש, הניח די קיות עמ שמות הנופלימ על הקי רות, וכשהוא נפל זה הפכ להיות חדר זיכרונ על שמו". ג'אנ גדל בנתניה, למד בבית ה פר ובישיבה התיכונית בעיר, והמשיכ ללימודי ה דר בישיבת נהריה. "מאור היה ילד שקט ועדינ, עמוד התווכ של המשפחה. גמ כשהיה ילד קטנ דאג ל ובבימ אותו", נזכרת אמו. בזמנ שהדריכ בבני עקיבא, הכיר את רעייתו לעתיד, מוריה. הוא הקדימ את גיו ו לצה"ל מאחר שרצה לשרת ביחידה קרבית, ואכנ שירת בחטיבת גבעתי ברצועת עזה. "הוא עמד במצבימ מ וכנימ מאוד, בינ היתר בציר פילדלפי, אבל לא יפר כלומ כדי לא להדאיג אותנו ואת מוריה, לה נישא במהלכ השירות. יפורימ רבימ נודעו לנו רק לאחר נפילתו". חודש לפני שחרורו הועבר ג'אנ ליחידה עורפית במערכ הרבנות הצבאית בחטיבת הנח"ל, כשמוריה הייתה בהריונ , הוא נרצח בפי 2005 מתקדמ. זמנ קצר לאחר מכנ, ביולי גוע התאבדות בצומת קניונ השרונ בנתניה, בזמנ שע ק בפעילות נגד תוכנית ההתנתקות. במותו, הותיר אחריו אישה, הורימ, 21 מאור, בנ אחימ, אחות, חניכימ וחברימ רבימ, אשר ליוו אותו בדרכו האחרונה. פחות מחודשיימ לאחר מותו, נו לדה בתו ישועה, ושנה לאחר מכנ נולדה אחותו. את שתיהנ כבר לא זכה להכיר. "מיזם שהוא המשך ישיר למורשת שלו" כעת מבקשימ בתנועה להקימ מרכז הנצחה מיוחד, שעתיד לקומ בבית הקבע של מחוז שרונ-שומרונ, בקומה השנייה של ניפ בני עקיבא שיכונ בשכונת כפר אברהמ בפ"ת. במרכז יונצחו שמות הנופלימ באמצעימ ויזואליימ, טכנולוגיימ ודיגיטליימ, ככ שכל מבקר יוכל ללמוד על חייו ופועלו של הנופל. כמו כנ, ייכתב פר תורה מיוחד לעילוי נשמת הבוגרימ, שישכונ בארונ הקודש במרכז ההנצחה וישמש את חניכי התנועה גמ במ עות ובמחנות הקיצ. "מאור העלה על נ את אהבתו לארצ ישראל, וביטא זאת במיוחד בהזדהות עמ אנשי גוש קטיפ", מציינת אבלינ. "גמ כשהיה נשוי ושירת בצבא, הוא המשיכ להיות הרוח החיה ב ניפ, ובפעילויות שהעביר אהב לדבר על מ ירות נפש, אהבת התורה, הארצ והאדמ". את זיקתו למפעל ההנצחה הוא ביטא גמ בטק י הזיכרונ הרבימ שפקד במהלכ השנימ, אליהמ התייצב תמיד עמ חולצת התנועה שכל ככ אהב. "הוא אפ פעמ לא ה תכל על הפרט", מדגישה אמו, "תמיד היה חשוב לו הכלל, והוא הביט ביב וחיפש כיצד ניתנ לתרומ". לדבריה, ההירתמות להקמת מרכז ההנצחה מ פקת למשפחה מעט מזור. "זה משהו שמאוד חשוב לנו. עד היומ אנחנו עורכימ את האזכרות ב ניפ. מאור היה מעינ מל למה שתנועת בני עקיבא חרטה על דגלה, ומיזמ • ההנצחה הזה הוא המשכ ישיר למורשת שלו". מאור עם חולצת התנועה שכל כך אהב מאור רכש ספרי קודש, הניח דיסקיות עם שמות הנופלים על הקירות, וכשהוא נפל זה הפך להיות חדר זיכרון על שמו הדמיית מרכז ההנצחה