שביעי

06.08.21 | כ"ח באב תשפ"א | 450 גיליון שביעי | 22 ש י חת מ ז נ ו ן // עק י בא נ ו ב י ק akiva333@gmail.com …… אבא שלי הגיע לגיל פנסיה לפני שנים, והוא עדיין במטע - עודר במרץ, עושה את כל העבודות במו ידיו. כשאנשים באים להצטלם לאינסטגרם או מביאים את הילדים לסיבוב דאווין, הוא משקה ומתפלל, מאמין וזורע צילום: --- הירו אונודה, קצינ מודיעינ יפני במלחמת העולמ השנייה, להגנ על האי 1944 נשלח בשנת לובאנג שבפיליפינימ. במשכ שנימ התבצר על האי, נאמנ לשבועת הלוחמ, וכל הני יונות לשכנעו שהמלחמה נגמרה נדחו על ידו בבוז. רק באביב , כשמפקדו הישיר ט אליו ונתנ 1974 לו פקודה מפורשת, מ ר אונודה את כדורימ 500- רובהו, חרבו, רימוני היד ו שעליהמ שמר באדיקות. ק"מ מלובאנג, בהרי יהודה 8,730 ושומרונ, אבי מורי מתכוונ לטעת בקרוב מטע קטנ. כשהפירות האלה יבשילו, רפורמת החקלאות תהיה כאנ במלוא עוזה. הפרי שלנו יתחרה בשוק מול יבול מטורקיה, מאירופה, ממשקימ חקלאיימ עצומימ שבהמ מכונות קוטפות את היבול, אורזות אותו בפל טיק ומשנעות אותו לאוניה. ביר שהפרי המיובא יהיה זול יותר, ועשוי לנצח אותנו על המדפ. מבחינת אבי זה אינו השיקול. "אמ חקלאות כאנ, מולדת כאנ", קבע איש העלייה הראשונה משה מילנ קי. מיי די הארצ ראו בחקלאות הרבה יותר מאמצעי לייצור ירקות, בשר וחלב. עבודת האדמה הייתה פעמ ערכ עליונ. מטעימ נפר ו לאורכ גבולות המדינה, הוריקו את אדמתה והיו גאוותה. ראשוני הארצ דגלו בעבודה עצמית. אחר ככ בעבודה עברית, אחר ככ בעבודה כלשהי. עכשיו תורו של הערכ הבא: יוקר המחיה. הוא מגיע על חשבונ ערכימ אחרימ, כמו איכות הפרי או שמירת אדמות, אכ הוא לגיטימי מאוד. ואמ כבר פאתו , אז עוד נקודה לגבי החקלאות בישראל - היא פועלת במודל ייחודי, של חקלאות מבו ת תפילות. לפני שבועיימ קראנו ב פר דברימ כיצד "למטר השמיימ תשתה מימ", ואיכ ש"עיני השמ אלוקיכ בה מראשית שנה ועד אחרית שנה". שלא כבמדינות משופעות מימ, חקלאי ישראל חווימ מדי שנה חרדה מתמשכת וציפייה מתמשכת למזג אוויר ביר. רפורמת החקלאות היא במידה מ וימת ניתוק הקשר תפילות-יבול בארצ ישראל. כימני, קשה לי להתנגד לרפורמה הזאת. זה כוחו של השוק. זכותמ של אנשימ להעדיפ את שורת הרווח על שורות אחרות. זכותו של דור להחליפ את חלומות הוריו בחלומות חדשימ. זכותו של אדמ לייבא את פירותיו מכל מדינה על הגלובו , ולהחליט מה המחיר שישלמ. כל עוד אנחנו מודעימ לערכימ שקיפלנו, אהלנ ו הלנ. מה שפחות לגיטימי הוא הטענה שנשמעת עכשיו באולפנימ, לפיה חקלאי ישראל המ קבוצה עשירה ופריבילגית. על כל חקלאי אמיד יש עשרה שלא. לפחות בתחומ הפירות והירקות. זה אחד המקצועות הכי פחות בטוחימ שיש מבחינה כלכלית. לא אלאה אתכמ באכילת הראש הקבועה על פערי התיווכ, רק אגיד שקלימ לקילו 35 שכשאתמ משלמימ ענבימ, אני נזכר שבעשור הקודמ גידלנו ענבימ ירוקימ מרהיבימ ביופיימ ובטעממ, וקיבלנו שלושה שקלימ לקילו במקרה הטוב. במו ידינו ייבשנו מטעי נקטרינות, כי שני השקלימ שקיבלנו לכל קילו לא כי ו אפילו את ההוצאות. לא זכור לי שאי פעמ קיבלנו חצי מהמחיר ה ופי. החקלאות תנצח, כתבנו פעמ על חולצה משפחתית. והיא אכנ מנצחת. אבא שלי הגיע לגיל פנ יה לפני שנימ, והוא עדיינ במטע - עודר במרצ, עושה את כל העבודות במו ידיו. ביבו אנשימ באימ להצטלמ לאינ טגרמ, בטלנימ משלמימ לארי ימ שיעבדו בשדותיהמ, אנשימ מביאימ את הילדימ ל יבוב דאווינ, והוא מצידו משקה ומתפלל, מאמינ וזורע. • לחיי החקלאות העברית. 1 2 3 4