שביעי

27.08.21 | י"ט באלול תשפ"א | 453 גיליון שביעי | 10 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… שמתקשרות אלי מדי פעם קורה נשימ להתייעצ. אולי זה הזמנ להודות שאינ )כנ, NLP לי תואר של יועצת, לא למדתי אני יודעת שאני היחידה(, לא גישור וגמ לא פ יכולוגיה )למרות שבארגנטינה, מקומ הולדתמ של הוריי, כל אחד הוא פ יכולוג וכולמ מטפלימ אחד בשני(. השבוע התקשרה אלי מישהי בשביל להתייעצ בעניינ בנה, בנושא טכני של התנהלות במו דות. מנ הונ להונ אני מרגישה שהשיחה גולשת למקומות מאוד רגשיימ והקשבתי לכאב שנשמע מקו לה. פתאומ היא מתחילה לבכות. עכשיו אני באמצע ארוחת צהריימ, הקטנ שלי מנדנד ברקע, והיא בוכה ואני כבר לא מבינה אפ מילה. ואז היא עוצרת ומ תנצלת: "תקשיבי אני ממש מצטערת, עברתי אתמול הפלה ואני גמורה". ברגע אחד אני מבינה על מה כל ה אגה, וחוזרת אי אילו שנימ אחורה לחוויה הקשה הזאת שעברתי, וכל ככ הרבה נשימ עוברות ובדרכ כלל מרגי שות מאוד לבד. אינני אדמ שיודע את מלאכת הני חומ. אינ לי את זה לצערי, בשביל זה יש את הרבנית ימימה מזרחי שזו אולי שליחותה והיא עושה את זה מושלמ. בז מנו כשעברתי שתי הפלות טבעיות, אחת אחרי השניה, ושקלתי האמ אני ראויה להמשיכ להביא ילדימ לעולמ, היתה זו הרבנית ימימה מזרחי שבירכה אותי באהבה והודיעה לי: "את תמשיכי את ההשתדלות שלכ ותזמיני אותי לברית". עכשיו אני לא יודעת אמ האישה הזאת נביאה, צדיקה קדושה או שפשוט היא מחדירה בכ אמונה שמחזקת, אבל דבריה התגשמו ואכנ נולד לי בנ. אז אמרתי לבת שיחתי שאני מבינה את כאבה כי גמ אני חוויתי את החוויה הקשה הזו והייתי שבורה לגמרי. ואני מבינה שהיא מוצפת הורמונימ, שכרגע היא צריכה לתת לעצמה זמנ להתרפא ולבקש מבעלה לטפל בכל הנושאימ הבוערימ. ככה נפרדנו, והרשתי לקטנ הנודניק שלידי, ופ ופ, שלוק. השיחה הטל כמה שבועות לפני פונית הנ"ל יצא שנעלבתי מחברה טובה. הרגשתי שהיא מנפנפת אותי, שלא אכפת לה ממני וגמ כשאנחנו נפגשות היא לא מאה: מדברת מוזר, מתנשאת עליי. טוב, לא לחינמ רכשנו כלימ ואנחנו משת דלימ לעשות עבודת מידות. אז ני יתי להשתמש בתורת המראות של הבעש"ט: אמ האחר מעצבנ אותכ, ת תכל פנימה איפה אתה נגוע, האחר הוא רק שליח של ה' ללמד אותכ על עצמכ. "הפו ל במומו פו ל", כידוע. ובאמת מצאתי לא מעט פגמימ בע צמי, אבל זה לא עזר, ועדיינ התבא תי עליה. אז קצת חתכתי ולא דיברתי איתה ואפילו גששתי בזהירות עמ חברה משותפת, אמ היא יודעת מה עובר עליה והיא גמ אמרה שהיא קצת מוזרה לאח רונה )כנ זה לשונ הרע אני יודעת, אני לא החפצ חיימ לצערי(. "טוב, לא רוצה לא צריכ", אמרתי לעצמי. "יש לי עוד חברות". וככ ח לא שופטת לא לחינם רכשנו כלים ואנחנו משתדלים לעשות עבודת מידות. אז ניסיתי להשתמש בתורת המראות של הבעש״ט: אם האחר מעצבן אותך, תסתכל פנימה מתי אותה )בלב לא ב טטו ( והמשכתי הלאה. מה מ תבר? קצת לפני התפנית ביח ינו היא גילתה שיש לה גידול וכל התקופה הזאת היא היתה צריכה לעבור ניתוח דחופ ולא פשוט. את הבשורה אחרי ששמעתי הקשה הזו התביישתי נורא. נכונ, שהיא יכלה ל פר וככ היתה זוכה להתח שבות והבנה, אבל היא לא רצתה או לא יכלה, או לא ה פיקה. זה לא ממש משנה כי זכותה לבחור לעבור את הת קופה הזאת בדרכ שהכי מתאימה לה. אבל מה אני רוצה לומר? שאפ פעמ אי אפשר לשפוט. נכונ שאנחנו יודעימ את זה, איפשהו שמ בפינה צדדית במוח, אבל צריכ לחזור שוב ושוב ולהביא את זה גמ קדימה, ויפה שעה אחת קודמ לפני המשפט בגדול שמחכה לנו בעוד • עשרה )!( ימימ בלבד. shutterstock איור: