שביעי

15.09.21 | ערב יום הכיפורים תשפ"ב | 456 גיליון שביעי | 10 א , חיילימ ישראלימ 1953 וקטובר ומהצנחנימ מגיעימ 101 מיחידה לכפר קיביה שביהודה ושומרונ שבשליטת ירדנ, וכתגובה לפ עולת פדאיונ שבוצעה לפני כנ, בה נרצחו אמ ושתי ילדיה, מפוצצימ יותר מארב עימ בתימ בכוונה לפגוע בצורה המק י מלית ברכוש תושבי הכפר, כפי שהוגדר בפקודת המבצע. בעולמ ובישראל יש רבימ המגנימ את הפעולה, אכ בישראל יש כאלו, ובהמ ראש הממשלה דוד בנ- גוריונ, המצדיקימ אותה ומגדירימ אותה כ"הכרחית לאזור בו אנו חיימ". הפעולה אמנמ התרחשה כתגובה לרצח שביצעו הפדאיונ משטחי יהודה ושומרונ, רצח שבהחלט דורש תגובה, אכ האמ מותר בכלל לשימ למטרה את האז רחימ, גמ אמ מדובר על רכושמ, ולא על חייהמ? האמ פעולה כזו אכנ מוצדקת? אני חושב שלכל הפחות צריכ לה כני את השיקול הזה, שבו אנו רוצימ להימנע כמה שיותר מפגיעה ברכוש אזרחי, לרשימת השיקולימ הנבחנימ לפני פעולה צבאית, ולא רק את השי קול של פגיעה פיזית בחפימ מפשע. בתורה, ב פר דברימ, כתוב אי ור מפורש של פגיעה בעצי מאכל בזמנ מצור, אשר הורחב על ידי חז"ל לאי ור על השחתת כל מה שיש בו שימוש ותועלת. האי ור נראה כאי ור גורפ שלפיו א ור להשחית שומ דבר, אכ כבר בגמרא הגדי רו מקרימ שבהמ ההשחתה מותרת, כמו מקרימ בהמ התועלת מההשחתה גדולה יותר מהנזק שנעשה בהשחתה, והראשונימ הו יפו גמ את ההיתר להשחית בכדי למנוע נזק. הרמב"ם מול הרמב"ן בנוגע לאי ור ההשחתה במלחמה נכ תבו שתי גישות עיקריות - של הרמב"נ והרמב"מ, כל אחת שונה לחלוטינ מה שנייה. הרמב"מ גור כי א ור לפגוע ברכוש של מי שלא מעורב במלחמה, לא משנה מאיזו יבה, בעוד הרמב"נ טוענ כי במלחמה אינ באמת מניעה להשמיד רכוש שלא ישמש אותנו, ואינ מקומ לחלוקת האויב לשתי קבוצות: אזרחימ חפימ מפשע ולוחמימ. אני מ כימ עמ הרמב"מ - עלינו לחלק את האויב לשני חלקימ, ולא להכליל את כל מי שכביכול נמצא במלחמה איתנו. עלינו להפריד את האזרחימ, שאינמ שותפימ פעילימ במלחמה נגד ישראל, מהכוחות הלו חמימ ותומכיהמ. מלחמה כוללת היא לא הדרכ הנכונה בה יש לה תכל על מלחמות ישראל, ועל כנ האזרחימ אינמ חלק מהמאבק. איני אומר שא ור לנו לפגוע בר כוש אזרחי בכל מחיר. כמובנ שב מקרימ בהמ אינ ברירה אלא להש מיד בתימ, מתקנימ ותשתיות שונות בכדי להצליח במשימה, אינ מנו מההשחתה. הצבא צריכ לנצח, ואמ אינ דרכ אחרת, עלינו לפעול בדרכ שתביא ניצחונ. אבל במקרימ בהמ יש דרכימ אחרות, שאולי ידרשו יותר מאמצ ומשאבימ אבל יצליחו למנוע פגיעה ברכוש החפימ מפשע אני ובר איתי כורם בביזה לא נשלח את ידינו עלינו להכניס את הרצון להימנע מפגיעה ברכוש אזרחי לצד הרצון להימנע מפגיעה באזרחים, על מנת שלא ניגרר למלחמה שבה אנחנו נלחמים מול האנשים, מול עם כי עלינו לבחור בדרכימ האחרות. אמנמ פגיעה ברכוש אינה כמו פגיעה בחיי אדמ, אבל מה נותר לבנ אדמ שכל רכושו עלה בלהבות? איכ הוא יוכל לחיות לאחר מכנ? האמ באמת הצלנו אותו כשפגענו ברכו שו מבלי לחשוב על ככ, רק בגלל שחשבנו על חייו? עלינו להכני את הרצונ להימנע מפגיעה ברכוש אזרחי לצד הרצונ להימנע מפגיעה באזרחימ, ולנ ות ולקיימ אותו היכנ שניתנ, על מנת שלא ניגרר למלחמה שבה אנ חנו נלחמימ מול האנשימ, מול עמ. א ור לנו לבלבל את השלטונ והצבא עמ האנשימ שלא לוקחימ בהמ חלק, אחרת ניגרר למלחמה עקובה מדמ שתפגע בחפימ מפשע לצד רוצחימ. • • • 90 , פלאש Najeh Hashlamoun צילום: