שביעי

15.09.21 | ערב יום הכיפורים תשפ"ב | 456 גיליון שביעי | 14 א חד האידיאלימ שדתיימ רבימ אוחזימ בו, וחילונימ יראימ מפניו, הוא 'מדינת הלכה'. אכ טרמ בחינת היח ימ בינ דתיימ לחילונימ, יש להפנות את הדיונ כלפי מושג זה פנימה. לו יצוייר שהחילוני האחרונ יעזוב את המדינה, או יחזור בתשובה, מה יש להלכה לומר בניהול מדינה ומשק כלכלי מודרני? אחת השאלות הגדולות ביותר היא ניהול שבת במדינה מודרנית, בשל היבטיה הרבימ כמעט ואינ תקדימ ב פרות ההלכתית-תורנית עד קומ המדינה. עד היומ, המענה ההלכתי המרכזי התב על הרחבת דינ פיקוח נפש, וככ למשל התירו את עבודות חברת החשמל בשבת. הבעיה היא שמערכות ציבוריות לא חושבות רק במונחימ של כנת נפשות, אלא במונחימ של "חיימ תקינימ". דוגמא מאלפת היא שאנו מעניקימ כ פימ לחינוכ )צרכי ציבור(, על חשבונ ל התרופות )חיי אדמ(. אמ התקציב, או פיתוח תשתיות, היו נמ דדימ רק במונחי פיקוח נפש, היה נוצר מבט 'עקומ' על המציאות הציבורית. האמ יש מערכת הלכתית שחושבת במונחימ של 'תקינות אזרחית'? מ ת בר שכנ: שופטימ ושוטרימ, כלומר בית המשפט וההוצאה לפועל, זוהי מערכת הלכתית שאינה קשורה לפיקוח נפש במובנ הישיר, אכ שלוחיה מבצעימ פעולות שאיננ תואמות את הלכות היחיד. ב מכויות בית הדינ ושלוחיו להפעיל כוח, לגזול, ואפ להרוג במק רימ רחוקימ, כשפעולות אלו הנ אי ור מהתורה לאדמ הפרטי. גמ במישור הדתי, מותר לעדימ לחלל שבת בש ביל לקדש את החודש ולקיימ את לוח השנה. ה יבה היא פשוטה: פעולות אלו הותרו )או שמעולמ לא נא רו( לשמ תקינות הממשל והחברה האזרחית, או הצורכ הציבורי בלוח שנה. כפי שהעתיקו את העיקרונ של פיקוח נפש לתחומימ רבימ, ככ ניתנ להעתיק, בזהירות המתבקשת, את העיקרונ התו רני של שופטימ ושוטרימ. כמו ששליח בית דינ שבכובעו הציבורי יכול לגזול, ככ דיפלומט או עובד בחברת החשמל יכול לבצע פעולות שא ורות לו כיחיד. זהו לא היתר גורפ, וכפי ששוטר לא יכול להפעיל כוח ללא הבחנה, ככ גמ עובד חברת החשמל לא יוכל להרתיח מימ לקפה בשבת. לטיעונ הלכתי זה יתרונ משמעו תי מכיוונ שהוא עקרוני ומערכתי. הוא תואמ את האינטואיציה הציבורית, ומ עניק כוח הלכתי לצרכי הציבור שאינמ רק פיקוח נפש )כמו בדוגמת התקציב(. בנו פ, הוא טומנ אמירה חינוכית ב י ית על ככ שתפעול המדינה הוא מל כתחילה, ולא רק מעשה שבדיעבד. ככ, ניתנ עוגנ הלכתי נו פ לשאלות ציבוריות אזרחיות כגונ אבטחת מו דות מדינה ומאגרי מידע, דיפלומטיה דחופה, מענה של "דובר צה"ל" בשבת ועוד. לשוב לדיון העקרוני טענה זו חייבת להיאמר בזהירות, מכיוונ שאינ לה כמעט תקדימימ הל כתיימ. ההלכה מתפתחת עקב בצד אגודל, בעוד שכאנ מדובר בקפיצה של ממש. בנו פ, כור ההיתוכ של דבריי לא אמור להתקיימ מעל גבי אתרי האינטר ניתאי הוד ניהול שבת ציבורית לו יצוייר שהחילוני האחרון יעזוב את המדינה, או יחזור בתשובה, מה יש להלכה לומר בניהול מדינה ומשק כלכלי מודרני? נט, אלא בבית המדרש. למרות כל זאת, כמדומני שיש מקומ לבחונ לעומק את האפשרות ההלכתית הזו, ובפוטנציאל שיש בה לתת מענה תשתיתי לשאלות הי וד של ניהול השבת הציבורית. את הביקורת כלפי השבת במדינה הציפ ישעיהו לייבוביצ' לאחר קומ המ דינה, וטענ שלצורכ ככ דרושה "פרוגרמה חיובית קונ טרוקטיבית". פולמו רחב התקיימ באותמ ימימ, כשבראש המגיבימ עמד הרב נריה. בעשרות השנימ האחרו נות, הדיונ העקרוני פינה את מקומו לפ תרונות מקומיימ, כשבמערכות רבות אנו נעזרימ בפתרונות הלכתיימ-טכנולוגימ של מכונ צומת וגוי של שבת )יש לומר בצער שאנו נעזרימ גמ בחילונימ על ידי ה כמה שבשתיקה(. ההצעה שלפניכמ היא ני יונ לשוב לדיונ העקרוני ולהיענות לאתגר של לייבוביצ', שעדיינ מהדהד בי בדיונימ רבימ על השבת במדינתנו. • • • 90 צילום: תומר ניוברג, פלאש