שביעי

15.09.21 | ערב יום הכיפורים תשפ"ב | 456 גיליון שביעי | 34 היא שיטת פר החינוכ. פר החינוכ פו ק בדינ אשת יפת תואר שלמע שה א ור לבוא על האישה עד אחרי שהיא התגיירה. משמעות החידוש הזה היא שמצוות אשת יפת תואר, אפי לו לשיטות לפיהנ היא נותנת הית רימ מ וימימ - מחמירה הרבה יותר מאשר מקלה. זאת מכיוונ שאלמלא המצווה הזו, אשת יפת תואר הייתה יכולה לעבור תהליכ גיור טנדרטי ולהינשא לשובה שלה על פי כל חוקי ההלכה, ברוב מוחלט של המקרימ. המצווה של אשת יפת תואר מע רימה קשיימ על התהליכ הזה. יש זמנ המתנה של לפחות חודש עד שהוא יכול להציע לה להתגייר. בזמנ הזה התורה מכוונת לככ שהאיש ירצה לפרק את הקשר ולשלח אותה. אמ יותר מדי זמנ עבר מאז השבי, על השובה לשחרר אותה לחופשי. שיטה זו פותרת את הדילמה המו רית שמולה ניצבנו, אכ מותירה את השאלה הראשונית במקומה: מה מש מעות הביטוי "כנגד יצר הרע"? בנו פ לככ, אמ כפי שטוענ פר החינוכ, המצווה מייצרת גדרימ ולא פורצת אותמ, עולה שאלה נגדית - מדוע בכלל צריכ את הגדרימ האלו? למה הפרוצדורה הרגילה של גיור ונישואינ לא ת פיק? • טהרת הכוונות והמעשים התשובה לשתי השאלות הללו, לעניות דעתי, היא אחת: מאחר שבי וד הרצונ של האדמ לבוא על האישה הזו יש אלמנט של יצר הרע, אזי התורה מטילה דרה של הגבלות על ההליכימ החוקיימ, שמונעימ מיצר הרע להיות זה שמנחה את פעולותיו. למה הכוונה? כפי שצוינ למעלה, גמ אלמלא המצווה של אשת יפת תואר, האפשרות ל וג כזה של ני שואינ הייתה קיימת. אלא שברור שלא מדובר במצב רגיל של נישואינ. אלו יח ימ שמתחילימ בתאווה גופ נית. יח ימ שצומחימ מתוכ מצב של אלימות, של שתלטנות, של כוחניות מצד הגבר כלפי האישה. זהו לא וג מערכת היח ימ שהתורה שואפת לי צור, על כנ התורה מייצרת פרוצדורה שמטרתה לעכב את התאווה הזו. זוהי משמעות המילימ "כנגד יצר הרע" - מאחר שהאקט של ביאה, שיכול להיות לגיטימי, מונע מיצר שלילי - המטרה היא לנתק בינ המ ניע לבינ המעשה הזה. הדרכ הארו כה והמ ובכת שמעבירימ את האיש שרוצה להינשא לאשת יפת תואר נועדה לאזנ ולח ומ את הדומיננטיות של יצר הרע בקבלת ההחלטות שלו. המצווה לא מגיעה כדי לדאוג למצב החברה, אלא מתוכ שאיפה לשפר את היחיד ולרוממ אותו. מתוכ הכרה בככ שמעשה חיובי יכול להיעשות מתוכ כוונה שלילית, התורה לא מ תפקת בטיהור מעשיו של האדמ, היא מטה רת גמ את נפשו. הפרשנות הזו לא מגיעה רק מתוכ שיטתו של פר החינוכ ואילו ה וב רימ כמותו, אלא גמ נובעת מתוכ הת בוננות נרחבת יותר במושג "נגד יצר הרע" ב פרות התנאית והאמוראית. במאמר "דיברה תורה כנגד היצר", פרופ ור יצחק ברנד עורכ קירה השוואתית בינ המופעימ השונימ של המונח "כנגד היצר". בשאר ההופעות של המושג הזה, משמעותו משתנה בהתאמ להקשר. במקרה של עליה לרגל, שחרור עבד עברי או מצוות ערלה, מדובר בהבטחה שה' נותנ כדי למנוע מחששותיהמ של אנשימ להפ ריע להמ לקיימ מצווה. לעומת זאת, במקרה של השבת אבדה לא מדובר רק בהבטחה שתמנע פקות. חז"ל למדו מהפ וקימ שאדמ מחויב לעזור לאויבו בהשבת אבדה, לפני שהוא חייב לעזור לחברו. הרציונל שניתנ להעדפת האויב על פני החבר הוא - בדומה לרציונל שהאמוראימ בתלמוד הבבלי נותנימ למצוות אשת יפת תואר - "כנגד יצר הרע". אמ כנ, ברור שהרעיונ של "כנגד היצר" לא צמוד לפעולה של "שח רור", או לגליזציה של היצר, באופנ אינהרנטי. הביטוי הזה מתייח לח קיקה הלכתית שמטרתה למנוע מאנ שימ לפעול על פי היצר שלהמ. הדגש איננו על המעשה, אלא על המניע שלו. חוקי התורה מחפשימ להרחיק את האדמ מחיימ בהמ הוא פועל לפי היצר, לא לצמצמ את הנזקימ הנגר מימ מחיימ כאלו. • מאחר שביסוד הרצון של האדם לבוא על האישה הזו יש אלמנט של יצר הרע, אזי התורה מטילה סדרה של הגבלות על ההליכים החוקיים, שמונעים מיצר הרע להיות זה שמנחה את פעולותיו