שביעי

15.09.21 | ערב יום הכיפורים תשפ"ב | 456 גיליון שביעי | 6 י ומ האישה, הוועדה לקידומ האישה בכנ ת ופורומ הנשימ באוניבר יטאות המ רק חלק מהאפליה המתקנת הקיימת היומ כלפי נשימ. אמ נחליפ את המילה ״נשימ״ בגברימ זה ישמע מגוחכ ואפילו פטריארכלי ומאיימ. ה יבה בגינה קיימת אפליה מתקנת כלפי נשימ נובעת מתפי ה שהנ היו מדו כאות במשכ שנות ההי טוריה ואפ היומ. כדי להגיע לשוויונ, שהוא הערכ המוביל, יש להפלות לרעה באופנ זמני קבוצות הנחשבות לחז קות ולתת יתר זכויות לחלשות. כשאומרימ שיש להגיע לשוויונ הכ וונה כיומ היא לשוויונ מהותני, שוויונ בתוצאות. לפי זה, השוויונ נמדד ב טטי טיקות, כאשר כל קבוצה צריכה להיות מיוצגת בכל מקומ לפי אחוזה היח י באוכלו ייה. זאת אומרת שנ מכל וגי 50% שימ צריכות לאייש המשרות. רק כאשר שוויונ זה יושג, נדע שהאפליה פ קה וכל וגי זכויות היתר יוכלו להפ ק. נעשה תרגיל מח שבתי: ידוע שמרבית המורימ המ למ עשה נשימ, האמ זהו חו ר שוויונ ויש ? הרוב המוחלט 50%- להוריד אותנ ל של הזבלנימ המ גברימ, האמ נפעל להעלות את אחוז הנשימ? הבעיה בשוויונ בתוצאות היא שאינ התחשבות במגוונ האנושי והמהותי בינ המינימ. התורה לעומת זאת מצי עה לנו ה תכלות אחרת. היא אינה מקדשת את השוויונ כפי שמוגדר כיומ, ולראיה שעמ ישראל מחולק למחנות ישראל, כהונה ולויה. השו ני בינ גברימ לנשימ נוכח גמ הוא, כפי שמתבטא במצוות השונות. זאת משומ שהערכ העליונ בתורה הוא שיתופ הפעולה וההשלמה. ככ בינ גבר ואישה יש יח י השלמה לא על אפ אלא בזכות השוני ביניהמ. עיקר עניינו של הפרט הוא להוות חלק במרקמ חברתי מו רי בו יש לו חובות ותפקידימ, שהמ חשובימ יותר מהזכויות הנזקפות לו. אחת מאותנ החובות היא לעזור לחלשימ באופנ מיוחד, כל אחד לפי צורכו ומח רונו, ב יוע כלכלי, חברתי, נפשי או כל דבר אחר. יש לעזור לחלשימ מפני שזוהי חובתנו המו רית, מתוכ ערבות הדדית. אינ אנו אחראיימ לתוצאה של יוע זה שכנ לא עלינו החובה לגרומ לעני להיות עשיר. הצלחה לא נמדדת בקו הסיום כאשר השוויונ הוא התכלית והתו צאות הנ המדד, הדרכ תהיה גמ היא רעועה. התורה מצווה אותנו "ודל לא תהדר בריבו", כלומר א ור שצדק יהיה מזוהה עמ מ כנות. מינוי אנשי מקצוע היא וגיה מעינ שיפוטית ול ראיה שא ור לקבל שוחד עבור מי עדי כהן אפליה מקלקלת את השורה לעולם לא יהיה עולם מושלם, ולכן ההצלחה לא נמדדת רק בקו הסיום, אלא בעיקר באופן שבו החברה מתנהלת עם החלשים שבה נוי תפקידימ. מינויימ אמורימ להיות נקיימ מכל שיקול זר ולא מקצועי. לא היינו רוצימ לקבל רופא שהתקבל לתפקידו כי הוא מגיע ממקומ מ וימ בארצ או שייכ למינ מ וימ. השוויונ בתוצאות שאמור להתק בל על ידי האפליה המתקנת בעייתי הנ מהבחינה המו רית והנ מהבחינה הפרקטית שכנ התוצאה המ פרית לא בהכרח משקפת נכוחה את קיומה של האפליה. לעולמ לא יהיה עולמ מוש למ ולכנ ההצלחה לא נמדדת רק בקו ה יומ אלא בעיקר באופנ שבו החברה מתנהלת עמ החלשימ שבה. • • • 90 צילום: קרן פריימן, פלאש