שביעי

08.10.21 | ב' בחשון תשפ"ב | 457 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… כבר כמה שנימ אני כותבת פה )נראה לי שלוש אבל מי ופר( ואחד מהפחדימ הכי גדולימ שלי זה שאני אש עממ אתכמ. כל שבוע אני מנ ה למצוא נושאימ שייפתו אתכמ לקרוא, שייגעו בכמ, שיגרמו לכמ להזדהות, שינחמו אתכמ, שיצחיקו, ואחרי מיליונ טורימ זה לא דבר פשוט. אז הנה מתחילה לה עוד שנה שבה אני רוצה שדבריי ישמעו ואולי גמ ישנו משהו, כל אחד בלבו פנימה. אני רוצה שלא תתחילו לקרוא את הטור ואז תדלגו עמ העיניימ בחו ר חשק לפ קה הבאה לראות אולי בכל זאת היא תכתוב איזה משהו מעניינ ולא איזה מ ר לעו ומשעממ. אני רוצה שתעקבו ותתעכבו על הטור, שתחכו לו, שהוא יהיה הדבר הראשונ שאתמ קוראימ ב"שביעי". וגמ אמ לא ואמנונ יותר מעניינ אתכמ )לפעמימ גמ אותי אני מודה( אז לפחות לא תתחילו לקרוא ותחליטו שאני חוזרת על עצמי, או שהשבוע פ פ תי בגדול. אני יודעת שהרצונות שלי המ כמעט בלתי אפשריימ. אי אפשר לגעת בכו למ, אי אפשר לרתק את כולמ ועצמ השאיפה טומנת בחובה אכזבה. ובכל זאת כשאני מקבלת מדי פעמ איזו תגו בה כמו "ריגשת. הטור שלכ השבוע חיזק אותי בדיוק ברגע הנכונ", אני מרגישה כאילו הגעתי הביתה ושבכל זאת אני במקומ הנכונ. פה זה אחד האתגרים הגדולים להיות בפנימ ולשקפ מבחוצ, לומר דב רימ ביקורתיימ לפעמימ, אישיימ מדי, ועדיינ לא להרגיז אתכמ יותר מדי, וגמ לא את בני ביתי שלא ובלימ את חשי פת היתר ואחר ככ נאלצימ להתמודד עמ קריאת הטור הזה בפעולות בני עקיבא, בטפיחות חזקות ומלאות מש מעות על הגב ובצחקוקימ בבית הכנ ת )בעלי המ כנ קורא את הטור עמ כולכמ בשבת ולפעמימ נכונות לו הפתעות - כמו עכשיו בוודאי - היי לכ(, או בשו לחנ שבת של חברה. אני מודה שאני מצנזרת לא מעט נו שאימ שאני בטוחה שיגרמו לכמ לקרוא את הטור בשקיקה, אבל המחיר יהיה גבוה מדי. למצוא את הבאלאנ הזה זה לא פשוט, במיוחד אחרי שאני מרגישה שכבר מיציתי ביג טיימ את כל מה שכנ אפשר לומר. ועדיינ חשוב לי הקשר הבלתי אמצ עי הזה, הפלטרפומה, ואני מקווה שגמ ל"שביעי" לא ימא ממני בקרוב. ולמה כל זה מטריד אותי? כי גמ אני משתעממת בקלות, נוטה לקרוא מגזי נימ שלמימ בשלוש דקות, טורימ בעש רימ שניות ולדלג על כל מה שנשמע לי "בלה בלה בלה, שמעתי את זה, עשיתי את זה, הייתי פה". הגענו למצב בו אנחנו יודעימ אמ בא לנו לראות רטונ אחרי שלוש שניות, איזונים אחד האתגרים הגדולים פה זה להיות בפנים ולשקף מבחוץ, לומר דברים ביקורתיים לפעמים, אישיים מדי, ועדיין לא להרגיז אתכם יותר מדי, וגם לא את בני ביתי אפילו אמ הוא בהשתק, ולפעמימ מ פיק לראות רק את הכותרת אחרי הבלק בשביל להעביר הלאה. שדווקא דברי רכי אפשר לחשוב לות כמו למה נועה קירל ומרגי נפרדו יחזיקו מימ, אבל אפילו זה כבר שחוק ומשעממ )למה נפרדימ? כי אחרי כמה שנימ אמ קשר לא מתקדמ לחתונה ויל דימ הוא הולכ אחורה - זה כלל גדול בתורה ובחיימ בכלל(. אז אני מאחלת לי השנה לא לשעממ ולא להשתעממ. למצוא מ פיק נושאימ חשובימ שיזיזו את הגבינה שלי ושלכמ, ודיר באלאק מי שדילג פה על פ קה. אתה, כנ אתה, אני רואה אותכ! תחזור • לקטע השני שקפצת עליו - הוא חשוב! shutterstock איור: