שביעי

15.10.21 | ט' בחשון תשפ"ב | 458 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… אנחנו עו קימ כבר כמעט שנתיים ללא הפ קה במגפות ומחלות, וככל שהז מנ עובר במקומ להירגע זה רק מלחיצ. כל ככ הרבה אי ודאות, חו ר אמונ ותחושה של חו ר שליטה שמובילה לחו ר אונימ. ובתוכ ימ החרדה הזאת ישנה מחלה אחרת, ותיקה יותר, שאולי לא נחשבת "מגפה" אבל היא "אמ כל המגפות" של החיימ המודרניימ - הלא היא מחלת ה רטנ. איזה מילה מפחידה, כזו מעוררת פלצות שאנחנו אפילו לא אומרימ את שמה, ורק קוראימ לה "המחלה" )קצת כמו "זה שלא אומרימ את שמו"(. ביב המחלה הנוראה הזו יש כל ככ הרבה חו ר ודאות, והעו בדה שזה נמשכ כל ככ הרבה שנימ רק מו יפה על הפחד ממנה. כל אחד חושש מהרגע בו הוא עלול ח ושלומ להתבשר על גידול ממאיר, וכל פעמ שזה מתקרב למעגל הקרוב שלנו זה מבעית מחדש. יש את הרגע הזה בו נאמרת המילה "גידול" והלב יורד לתחתונימ. אמ לא חוויתמ אותו, אתמ בינ ברי המזל, ואמ חוויתמ אני מקווה שאתמ אחרי - חזקימ וגדולימ מהחיימ. הרגע הזה תפ אותי לפני חצי שנה במטבח באמצע הבישולימ לשבת. אחרי חודשיימ של כאבימ בלתי מו ברימ אחותי הגדולה התקשרה ואמרה "מצאו לי גידול" ואני, שבענייני רגשות - צנונ מיובש, פשוט התפרקתי בבכי בלתי מו בר ושרפתי את המחבת. "עוד לא ידוע אמ זה ממאיר" היא אמרה ברוכ, אבל הרגשתי שהגיע הרגע ממנו חרדתי כל חיי, הרגע שאתה יודע שעלול לבוא וכל ככ מנ ה לא לחשוב עליו, הרגע ממנו חייכ ישתנו לבלי הכר. ואינ ופ יי ו חודשים עברו מאז רימ וכאבימ, נ יונות לטיפולימ אלטר נטיביימ, לשינוי תזונה ולכל המרפאימ באשר המ כדי לנ ות למנוע את הנורא מכל ולנצח את המחלה האלימה הזאת בדרכי שלומ, אבל כנראה ש"דומה בדומה מרפא" ושהוא בכל זאת רוצה מלחמה. השבוע הגענו בלית ברירה לטיפולימ כימותרפיימ, אותמ טיפולימ שכולנו יראימ מהמ יותר מאש הגיהינומ )ואולי זהו הגיהנומ עלי אדמות(. רטנ זו מחלה שבה הגופ שלנו תוקפ את עצמו. תאי גופינו נפרדימ ומתחל קימ בלי שליטה או כיוונ. במובנ הרוחני נדמה לי שברגע שהחברה המודרנית הנ חילה את מושג הפרטי במקומ השבטי, היחיד לעומת הרבימ, ברגע בו התחלנו לבנות גדרות ביב הבתימ שלנו ולקדש את הפרדת האינדיבידואל, אולי זה הרגע בו היא החלה להשתולל ולגעת בכל אדמ ללא הבדל דת, גזע, גיל או מינ. שנימ של מחקרימ ועדיינ כה מעט ידוע לנו. כל ככ הרבה כ פ ונ יונות בתרופות ועדיינ הפתרונ הוא תרופה שהור ת את כל תאי הגופ ללא הבחנה בינ מי "הרע" ומי "הטוב" וכריתת האיבר הנגוע )ול פעמימ גמ ה מוכימ אליו(. ואחרי כל הטיפול האכזרי הזה ה יכויימ שהמחלה הזו תחזור אחרי כמה שנימ, די גבוהימ. מזל שאנחנו אנשימ מאמינימ ויוד אחותי האהובה הרגע הזה תפס אותי לפני חצי שנה במטבח, באמצע הבישולים לשבת. אחרי כאבים בלתי מוסברים אחותי הגדולה התקשרה ואמרה: מצאו לי גידול עימ: כל מה שה' עושה הוא לטובה, יי ורימ מכפרימ וקטנ על הקדוש ברוכ הוא לשלוח ישועה כהרפ עינ. ובכל זאת אני פונה אליכמ, קוראיי הנאמנימ, לעזרה והצלה. אמ תוכלו לומר תהילימ לרפואתה, לייחד מעשה טוב שעשיתמ, הפרשת חלה, צדקה או רק לומר את שמה: לרפואת לארה בת שרה חיה בינ שאר חולי עמכ ישראל: אחותי האהובה ,16 ויש לה ילד בנ 49 שהיא רק בת איש אוהב ומ ור, אמא ואבא, משפחה שצריכה אותה ואחות אוהבת ודואגת עד מאוד. בקלות וברחמימ לרפואה שלמה בינ שאר חולי עמו ישראל, ושנזכה שי גיע כבר המשיח שיפתור אותנו מהקושי והצרות של העולמ הזה ויחזיר את כולנו • לאיתננו הראשונ. shutterstock איור: