שביעי

זה לא משכנע אותי שצריכ לה פ יק ללמוד תנ"כ. לדעתי, בינ אחוזימ מתלמידי יש 90- ל 80 ראל הבוגרימ אינמ יודעימ פרקימ חשובימ בתולדות הציונות". יש שיזעקו שזו פוליטיזציה  ודוקטריניזציה של תלמידי יש ראל לחינוכ לאומי וציוני. "שיזעקו. מדובר בשוליימ שזו עקימ. אותי מעניינ שרוב תלמי די ישראל ייצאו עמ ב י יהודי וציוני מוצק, עמ אמונה וביטחונ בתולדות העמ והארצ". כששר החינוכ ממרצ קידמ  את ועדת קרמניצר, שמצמצת למעשה את לימודי היהדות, איפה היו חברי הכנ ת של הימינ והציונות הדתית? "האמת היא שהמ אפ פעמ לא נמצאימ. כשהייתי יו"ר המזכי רות הפדגוגית, השר מעליי היה גדעונ ער מהליכוד. הראיתי לו עיוותימ רבימ במערכת החינוכ, וזה לא עניינ אותו. הראיתי לו שחלק מתוכנית הלימודימ לער ביי ישראל כולל את ה פר 'חזרה לחיפה'". את ה פר כתב ע' אנ כנפאני, איש החזית העממית, שחו ל על ידי המו ד לאחר הפי גוע שביצע ארגונו בנמל התעופה . "וזה", מ כמ צמרת, 1972- לוד ב "לא עניינ את ער". מקצועות לבגרות 159 איכ אתה היית בונה את מער  כת החינוכ? אילו מקצועות היית מחזיר או מו יפ? "עלינו לחזור למקצועות הי וד - תנ"כ, הי טוריה ו פרות. אלו מקצועות י וד, שיש להשקיע בהמ ולהחזיר את מה שקוצצ. הייתי יורד מכל מיני מקצועות פ אדה. יש היומ במערכת מקצועות לבגרות כמו רכיבה על ו ימ וגמ ת פורת. מקצועות לבג 159 למעשה, יש רות. אנחנו אלופי העולמ במק צועות לבגרות. אינ מדינה בעולמ שיש בה כל ככ הרבה מקצועות. "מי צריכ לימודי משפטימ וק רימינולוגיה בתיכונ? עוגת החינוכ התחלקה לכיוונימ לא רצויימ ולא נכונימ. והגרוע ביותר הוא של קחו את החלקימ של ההי טוריה והתנ"כ, ונתנו אותמ לאזר חות. לקחו תלמוד, ונת נו למתמטיקה. החלשנו באופנ דר טי את מק צועות הי וד של הזהות והציונות היהודית שלנו, וזה מטריד אותי • מאוד". קרמניצר, איש שמאל מובהק. אלא שתוכ כדי הדיונימ, ועוד לפני שהשלימה את עבודתה, ראש הממשלה נרצח. "הרצח הנו רא השפיע על המלצות הוועדה, ובדו"ח שהגישה הודגשו ערכי קודשת החיימ, החירות, כבוד האדמ, השוויונ, חופש הביטוי ועוד. למעשה", מ ביר צמרת, "ועדת קרמניצר הובילה להגברת התקנימ של מורימ ומדריכימ לא זרחות ולתקציבימ ניכרימ". בפועל, קוצצו שעות של תכני יהדות לטובת אזרחות, מתמטי קה, אנגלית ומחשבימ. הוכנ ו גמ מקצועות חדשימ למערכת החינוכ, שבאו על חשבונ לימודי יהדות והתחשבו מאוד במבח נימ בינלאומיימ. עד היומ, אומר צמרת, מ קנות ועדת קרמניצר מיושמות ומתו קצבות, ואילו מ קנות ועדת שנהר נזנחו. אפשר  להבינ את ההיגיונ בה גברת לימו די האזרחות אחרי רצח רבינ. "לא, כי מה שלומדימ היומ בלימודי אזרחות זה את הכותרות של 'הארצ' מאתמול. כשאני הייתי יו"ר המזכירות הפדגוגית, פע לתי להכני ללימודי אזרחות את החלטת ועידת נ רמו על הקמת מדינה יהודית בארצ ישראל, ואת הצהרת בלפור ואת החלטת החלוקה. ומדוע? כי במערכת החינוכ עו קימ בנושא של הקונפליקט היהודי-ערבי, ועו קימ בנכבה, אבל שוכחימ שאנחנו ה כמנו לכל מיני תוכ ניות חלוקה, ואומות בעולמ הכירו בככ שתקומ פה מדינת יהודית וכי א ונ הנכבה הוא תוצאה של החל טות הערבימ". כלומר, לימודי האזרחות לא  עו קימ בזהות היהודית והציונית של המדינה. "הביטוי שלי הוא הרבה יותר חריפ: לימודי האזרחות פוגעימ במדינת ישראל. לימודי האזרחות מדגישימ היומ מאוד את מדינת כל אזרחיה. ויש את לימודי האזרחות בבתי ה פר הערביימ, ששמ בכלל עושימ מה שרוצימ". אבל אתה מבינ שיש נפיצות  פוליטית ביב כל התכנימ הללו שאתה מבקש להכני בלימודי אזרחות. גמ בלימודי תנ"כ, אני מזכיר שאלוני התנגדה ללימוד פר יהושע. "אתה מתייח פה לקיצוניימ, והקיצוניימ אינמ העיקר בעיני. רוב הציבור בארצ הוא מ ורתי. הוא רוצה ללמוד תנ"כ וגמ את פר יהושע, וזה שהייתה אישה קיצונית וקראו לה שולמית אלוני, "עלינו לחזור למקצועות היסוד - תנ"ך, היסטוריה וספרות. הייתי יורד מכל מיני מקצועות פסאדה. יש היום במערכת מקצועות לבגרות כמו רכיבה על סוסים וגם תספורת. עוגת החינוך התחלקה לכיוונים לא רצויים ולא נכונים" "אזרחות? הכותרת של 'הארץ' מאתמול". ד"ר צבי צמרת )למעלה: כריכת ספרו החדש( צילום: אודי ציטיאט 22.10.21 | ט"ז בחשון תשפ"ב | 459 גיליון שביעי | 26