שביעי

22.10.21 | ט"ז בחשון תשפ"ב | 459 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… ראיונ בו בשבוע שעבר פורסם התראיינתי אצל יעל שבח המק ימה שכה ח רה לי כשכנתי לעיתונ. זו היתה פעמ ראשונה שנפגשנו מעבר לדפימ והיא אפילו יותר מק ימה במציאות! השיחה קלחה ו יפרתי קצת על התשובה ועל יצירה נשית )החופרת התמידית( ואז הגענו לדבר על הילדימ ובדיעבד הבנתי שאולי עשיתי פדיחה. בדרכ כלל אני יודעת להתראיינ ) לי חה על ההתפארות(. מדברת ברהיטות ובקצב מהיר, משתדלת לענות בכנות ולעניינ ובעיקר לא אומרת מה שעלול ל בכ אותי בהמשכ. זו מיומנות חשו בה בעיקר כי החשיפה הזו עלולה לג רומ לכל ככ הרבה נזק שזה יכול להיות ממש מ וכנ למרואיינ. בהקשר הזה תמיד עולה לי הדוגמה של ג'קו אייז נברג: זוכה כוכב נולד, שבמקומ לנצל את המומנטומ לאחר זכייתו נפל בלשונו בראיונ ל"ידיעות" ואיבד את הפופול ריות שצבר עד כדי ייבוש הקריירה שלו )ולא מעט לשונ הרע, רכילות ותגובות נאצה כואבות(. למדתי להתראיינ בשנותיי הראשונות במקצוע כשליוויתי זמרימ מפור מימ ורכשתי את המיומנות והדרכ בה "נכונ" לעשות זאת: מה כדאי לחשופ וכמה, ואיכ להתחמק באלגנטיות ממה שעלול להתפרש כגנאי, או בנושאימ שנויימ במחלוקת. עמ השנימ גדל הני יונ והיומ אני כבר לא מתרגשת לפני, וזה לא דורש ממני כל מאמצ. אמ ככ אולי תבינו מה רבה היתה הפתעתי כשראיתי תגובה למה שאמרתי בראיונ עמ יעל שבח, שהרגשתי פתאומ שפ פ תי, ושאולי העלבתי ציבור שלמ, כזה שאני אוהבת, וכנראה ללא צדק בדבריי. אמרתי שמ, כמו שאמרתי פה לא פעמ, שבחרתי בציבור הדתי לאומי על אפ שהרגשתי שילדיי פחות "שמורימ" בו, והתגובה שנרשמה בערוצ היוטיוב של "ערוצ מאיר" גרמה לי לחשוב שוב על ההנחה הזו שאני מרבה ל פר שהיא לא ממש מדויקת. "חובה לציינ את הידוע", נכתב שמ, "שדתיות לאומית זה לא פשרה ח ושלומ בדת - אלא הקיומ המהודר של היהדות, כי קדושת עמ יש ראל וארצ ישראל המ חלק אינטגרלי מהיהדות". וואלה, אני ממש מ כימה עמ מה שנכתב, ומודה שבזמנו חשבתי שזו "פשרה" אבל היומ אני בכלל לא בטוחה בככ. פעמ רציתי בנות עמ גרביונימ וב נימ עמ פאות ארוכות. רציתי ילדימ שקוראימ ב פרימ ומשחקימ במחבואימ ובקלא , ייחלתי שהבנימ יגר ו גמרא והבנות ינגנו בפ נתר בעת 7 בגיל הפנאי. אז רציתי. נכונ, הילדימ לא חיימ בבועה. יש לולריימ, נינטנדו ורשתות חברתיות. המ מעורבבימ הבנימ והבנות ומבחינה חיצונית לא תמיד אפשר לזהות עליהמ את ההשתייכות למגזר. אבל!!! עמ הש נימ התפכחתי )תודה לאל( ואני כבר משתדלת להבינ שאני חיה ב רט, וש ב ופו של דבר בכל המגזרימ מתמודדימ ילדים זה מורכב עם השנים התפכחתי )תודה לאל( ואני כבר משתדלת להבין שאני חיה בסרט, ושבסופו של דבר בכל המגזרים מתמודדים עם אותן השאלות עמ אותנ השאלות, ה פקות וביטויי המ רדנות. רק שאצלנו המ גלויימ ובמקו מות אחרימ המ מו תרימ. אז נכונ שיש לי איזו נטייה לרצות לא לדעת כי אני מדחיקנית-על ואינ לי כוחות להתמודד עמ העולמ הזה, אבל כשאני נושמת עמוק ומרגיעה את עצמי, אני אלפ פעמימ מעדיפה לדעת, בעיקר כדי להיות שמ בשבילמ, גמ אמ אינ לי תשובות או פתרונות, ויש לי רק אהבה ותקווה להכלה. אני מבועתת מפחד מהיומ בינינו, שאאלצ להתמודד עמ ההכרזה "אמא יש לי חבר", ומקווה לקפוצ ישר לרגע שבו אני עומדת כבר מתחת לחופה, אכ מצד שני עולמ כמנהגו נוהג ואני יודעת שהילדימ שלי שמורימ ומוגנימ על ידי כמה מלאכימ, מימינמ ומש מאלמ, מלפנימ ומאחור, ובעיקר בעי • קר מעל ראשמ. צילום: ערוץ מאיר סוף סוף נפגשות. בריאיון אצל יעל שבח