שביעי

29.10.21 | כ"ג בחשון תשפ"ב | 460 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… הדוגל בא גדלתי בבית פמיניסטי מונה שאינ הבדלימ בינ המינימ )ולא בינ העמימ, המגזרימ והדתות(. לא שהיו אז נקוד.ות שהפרידו בינ איש.ה, ולא תיאוריות שבלבלו את ההבדלימ, פשוט דגלנו בשוויונ באופנ התמימ והפשוט: אישה אינה נחותה ויכולה לא פחות מאיש ואולי גמ יותר. היו בזה צדדימ ממש טובימ - שה רגשתי שהאמינו בי ושאני ראויה לע שות כל מה שאחפוצ בו בעולמ הזה. את הצדדימ הרעימ עוד לא ראינו, זה בא בהמשכ עמ ההתפכחות והחזרה בתשובה. אז למה אי אפשר להיות פמיני טית ודתיה? כי עמ השנימ הפמיניזמ לבש צורה אלימה ודור נית ובמקומ להעצימ נשימ ממקומנ הוא מנ ה לטשטש את ההבדלימ הקיימימ בדרכ הטבע ולהפוכ את הנשימ ליותר גברימ מגברימ. עיקרונ המלחמה למענ שוויונ הוא נכונ, כי בעבר נשימ אכנ היו מופלות לרעה )ואולי עדיינ מופלות פה ושמ(, אבל לפ חות בעולמ המערבי הימימ החשוכימ מאוד עברו. ואנחנו צריכות לומר תודה ולשמוח שאיננו באירנ וכנראה זה קרה בזכות אותנ נשימ שהיו צריכות להיות אלימות ותקי פות כדי שהשינוי הזה יקרה. ממשיכ הבעיה היא שהפמיניזם לכעו , ובדרכ לתיקונ עולמ הוא מפ פ ודור נשימ. מרוב פחד ואימה שיהיה פה " יפורה של שפחה" ) דרה בדיונית על עולמ שבו גברימ עשירימ שולטימ ונ שימ הנ רק כלימ להולדה( נשימ כבר לא מכבדות את היותנ נשימ ואת מקומנ. כל גישה פטריאכלית גברית מקוממת אותנ, וכל ני יונ להצניע מת י ומרגיז. אז למה כנ אפשר להיות פמיני טית וד תיה? השבוע העברתי דנת כתיבה לנשימ חרדיות. רציתי להעביר דנה על כתיבה יוצרת אכ המזמינות ביקשו דנה על "איכ יוצרימ שינוי דרכ הרשתות החברתיות". התפלאתי. לא ידעתי שחרדיות חשופות לר שתות חברתיות או פועלות בהנ, אבל זרמתי. שאלתי על האג'נדה שלהנ, ונענתי: "לעודד נשימ חרדיות להשמיע את קולנ, להיות פעילות חברתיות בפוליטיקה ובכל מוקדי הכוח, למנוע את ההשתקה והצנזורה על נושאימ כאובימ כמו הטרדות מיניות, לדבר לכתוב ולהציפ נושאימ כמו ריבוי ילודה, אפליה מגדרית, תע וקת נשימ ול שימ גבול לגישה הפטריאכלית הגברית". "אנחנו לא מפחדות מהמילה "פמיני זמ"" אמרו לי, ואני ששבוע שעבר ישבתי עמ ארגונ "שדולת הנשימ" בני יונ להגיע איתנ לשיח בנושא הופעות בהפרדה ונו כחתי באמונתנ היציבה בככ שהדבר מ כנ את המרחב הציבורי ואת עתידנ של הנשימ בישראל, התבלבלתי לגמרי. כי מצד אחד זה ריגש ושימח אותי שנ שימ חרדיות רוצות "לצאת החוצה", לה שפיע טוב על העולמ, לומר את שעל ליבנ בלי לפחד מהמחיר שיאלצו לשלמ ) ילוק הילד מהישיבה, פגיעה בשידוכימ וכיוצא בזה(. מהצד השני, זה עלול לצאת מפרו פורציה ולפגוע באותנ נשימ, לאו דווקא מהחברה הגברית מ ביב, אלא מתוכ המקומ שבו אנחנו מתבלבלות ומאמצות לעצמנו תכונות ורצונות לא לנו. פמיניזם דתי, יש דבר כזה? רבות אני מתלבטת בסוגיה: כיצד יוצאים בצנעה? איך להילחם על שלי ועדיין להישאר עדינה? איך מדברים לאנשים ונשים רבים ועדיין נותנים תחושה לביתך שאת רק שלהם? אני הכי שלא תבינו לא נכון. בעד נשימ, הרבה יותר מגברימ )הנה הפמיני טית שבי מתעוררת( והכי בעד לקדמ נשימ באשר הנ, אכ בכל זאת יש איזה עניינ עמ ה"כל כבודה בת מלכ פנימה" שרוצה לצאת החוצה. רבות אני מתלבטת ב וגיה: כיצד יוצאימ בצנעה? איכ להילחמ על שלי ועדיינ להישאר עדינה? איכ מדברימ לכל ככ הרבה אנשימ ונשימ ועדיינ נותנימ תחושה לבית שלכ שאת רק שלהמ? זו חכמה גדולה שאת ה וד שלה עוד לא לגמרי פיצחתי. כי ב ופו של דבר צניעות לא מ תכמת בגרביונימ או לכ ות את המרפק, אלא היא תרכובת של ניואנ ימ, שפת גופ, כוונה, דרכ ארצ וגישה ואת זה אי אפשר לקמט במילה, ועל זה אנו חייבות לשמור כנשימ במלחמות שלנו על מקומנו • בעולמ. shutterstock איור: