שביעי

נדלה ורב תחומי", אומר ארליכ על דמותו. הוא מעריצ את יצירתו של נתנ אלתרמנ, ומנתח את שיריו במ גרת יוזמת 'כפית אלתרמנ ביומ' שה חלה ברשתות החברתיות. "אפשר לומר שבזכות אלתרמנ הלכתי ללמוד פרות. דרכו ראיתי כמה פ רות יכולה להיות דבר כביר שחורג מכל פלא, תכלית רוחנית. חשבתי שבאוניבר יטה אתקל במישהו אחר שאוכל לראות אותו כמ פר אחת, אבל זה לא קרה". למה אתה נמנע מלפר מ שירימ  אישיימ? "אני לא נוטה לפתוח את הקרביימ, אינ לי גמ צורכ בזה כל ככ. משו רר לירי אמיתי הוא בעל אינטליגנ ציה רגשית גבוהה, ויש לו חיי פנימ עשירימ, וערימ ומורכבימ. אני לא רואה את עצמי ככזה. אני קורא שירה לירית של משוררימ ואומר לעצמי שיש להמ רגשות יותר מעניינימ לני וח מאשר לי. "אני לא מרגיש מיוחד. מעניינ אותי לכתוב שירה לירית, אבל לא בטוח שהיא תעניינ את הציבור. נכנ תי למשבצת שאינ בה אפ אחד אחד, של שירה אקטואלית מנקודת מבט ימנית. כל אחד צריכ לעשות את מה • שהוא טוב בו". מקור. אפ פעמ לא פר מתי ב פר שירימ ליריימ שאינמ שירי עיתונ, ואינ לי הרבה שירה לירית"(. בהקדמה ל פר הוא מונה את עקרונות הי וד שלו בתרגומ, וקו בע קביעה מעניינת: "העברית אינה האילוצ, אלא המטרה. אינני יצואנ מטעמ תרבויות זרות המשווק את פירות הילוליהנ לקהל העברי, אלא יבואנ עברי שעיניו נשואות אל הפרי העברי שיעלה מנ הנטע הזר". מבחינתו, חלק מהנו ח העברי הוא חופש מ וימ להשתמש לעי תימ בביטויימ מהמקורות היהודיימ. "האנגלית, כמו שאנחנו מכירימ אותה, פחות עתיקה מהעברית. מהב חינה הזו אני נותנ מתנה לשפות שאני מתרגמ מהנ", מדגיש ארליכ. "אומ רימ על תרגומ שהוא 'נשיקה מבעד למטפחת', ומאיר ויזלטיר קרא לת רגומי שירה 'פגימות'. אז נכונ, אני פוגמ, אבל גמ מפצה - כי אני לא מתרגמ למונגולית או להולנדית. אני מתרגמ לשפה העתיקה ביותר המדו ברת היומ, שיש לה רבדימ רבימ כל ככ. ליחה על השחצנות, זו שחצנית פטריוטית". בזכות אלתרמן שְנֵי יְמֵי זִכָּרוֹנ ְמוּכִימ כָּל שָנָה, לְטוֹבַת הַחִשּוּב הַכְּלָלִי כַּמָּה עוֹלֶה לָנוּ עִמ מְדִינָה וְכַמָּה עוֹלֶה לָנוּ בְּלִי. השיר הקצרצר הזה, 'בהפרש של שבוע', הפכ לשירו המוכר והפופולרי ביותר של ארליכ. הוא התפר מ במ קור במ גרת טורו השבועי בעיתונ. למה אתה חושב שהוא תפ כל  ככ? "האמת שאני קצת מתו כל מה עניינ, כי מבחינה כמותית זה ר י מכל מה שפר מתי. מטבע הדברימ אי אפשר שכולמ יכירו את כל מה שאדמ כותב, אבל זה בשומ אופנ לא ממיטב היצירה שלי. ביר שהייתי שוכח אותו בעצמי אחרי שנה שנתיימ. אני רואה אותו גמ בצורה אמביוולנטית. "אני מבינ את הביקורת שהייתה עליו. לא את הטענה 'אל ת פור מתימ', בוודאי שעדיפה מדינה על שואה. אבל הביקורת צודקת בככ שלא חד משמעי שהיהודימ בארצ ישראל נתונימ בביטחונ יותר מאשר היהודימ בגולה. יכול להיות שאחרי השואה, גמ בלי מדינת ישראל, היה ביטחונ רב יותר ליהודימ. יש פנימ לכאנ ולכאנ". ארליכ גדל בעפרה ולמד בצעירותו בישיבת נתיב מאיר, ויש לו תואר שני ב פרות עברית מהאוניבר יטה הע ברית. הוא נשוי לאמירה, ד"ר לחינוכ מוזיקלי וראש התוכנית לתואר שני בחינוכ מוזיקלי במכללת לוינ קי. לזוג שלוש בנות, והמ מתגוררימ במעלה מכמש. נו פ על שאר עי ו קיו הוא גמ מבקר פרות. בינ שאר עי וקיו הוא תירגמ מ פריו של הרב יונתנ זק , ההוגה הדתי הבריטי שדגל בפתיחות תרבותית ונ פטר לפני שנה ממחלת ה רטנ. "הוא היה תופעה ייחודית: צירופ נדיר של חשיבה מקורית, החלטה להקדיש את חייכ למענ העמ, כושר ביטוי יוצא דופנ בכתב ובעל פה, וידע בלתי אני קורא שירה לירית של משוררים ואומר לעצמי שיש להם רגשות יותר מעניינים לניסוח מאשר לי. אני לא מרגיש מיוחד. מעניין אותי לכתוב שירה לירית, אבל לא בטוח שהיא תעניין את הציבור צילום: ידידה מאירסדורף "יש אנשים משפיעים בעולם הספרות שאצלם אני לא אדרוך". ארליך עם ספרו 12.11.21 | ח' בכסלו תשפ"ב | 462 גיליון שביעי | 26