שביעי

21 | 19.11.21 | ט"ו בכסלו תשפ"ב | 463 גיליון שביעי שעה בחדר החקירות הספיקה כדי להיפרד מטורקיה לצמיתות. נוביק 2018- באיסטנבול ב פתחתי את החצובה במרכז שדה התעופה. תוך חצי דקה עמדו מצידה השני של המצלמה שלושה שוטרים, שסימנו לי להפסיק מיד ולהתלוות אליהם. נלקחתי למשרד תשאול צדדי. את עומק הברוך הבנתי די מהר בעברית, תג עיתונות מטק חנוכת השגרירות האמריקנית בירושלימ, וגמ פתק מקומט, ועליו כתוב השמ "מבלוט צ'באושולו". זה שמו של שר החוצ הטורקי, שגידפ באותמ ימימ את ישראל. לשמ מה אני מ תובב באי טנבול עמ פתק ועליו שמו? כדי לה ביר, צריכ לחזור למרכז אי טנבול. הגעתי, כאמור, בתקופה עוינת מאוד לישראל. בזמנ שעשיתי את דרכי העי רה, עמיתי אוהד חמו הותקפ בכיכר תק ימ. וזה עוד חמו, דובר הערבית ויהודי השרירימ. יומ שלמ ה תובבתי והקלטתי דיווחימ במקומות שבהמ לא ישמעו שאני מדבר עברית. בכל פעמ שעבר מישהו, עצרנו את ההקלטה. באחד המקומות עשיתי ' קירת עי תונימ' עבור התוכנית לונדונ וקירש נבאומ. כדי להבינ מה כתוב בעיתונימ שבידי, רשמתי באותיות תנ טל ומטר את התרגומ לעברית של כל כותרת. בצהריימ הכנתי כתבה ל יכומ היומ, ובה יפרתי ששר החוצ הטורקי גינה את ישראל. העורכת ביקשה לפלפל מעט את הטק ט, והו יפה שמות של רחובות, כיכרות, וגמ ביקשה שאציינ את שמו המלא של שר החוצ. מבלוט מה?? שאלתי את המתורגמנית, וזו כתבה על דפ נייר את השמ המפו רש. לקחתי את הפתק, ונכנ תי לה קליט את הקריינות במקומ הכי שקט שראיתי: שירותי בית הקפה. יכומ ביניימ: בחדר החקירות באי טנבול נמצא ישראלי שהגיע עמ ציוד צילומ והקלטה, שני דרכונימ לא זהימ שמעידימ על עשרות ביקורימ במצרימ ואחד בגבול טורקיה- וריה, בתיק שלו יש תג משתתפ מהאירוע שהרתיח את הטורקימ, עיתונימ מקו מיימ עמ הערות, ופתק משונה עמ שמו של שר החוצ. בצד השני של הפתק, אגב, יש הערות בעברית בכתב צפופ. ה תבכתי מ פיק? לא. באותו רגע הגיע השוטר )מדימ חו מימ( שתפקידו היה לחטט בטלפונ שלי, ונופפ בו בהתרגשות. על הצג הייתה תמונה ובה אני בתוכ תא שירותימ, ומיקרופונ בידי. להגנתי אגיד שהיא צולמה בעת הקלטת הכתבה, כש גנית העורכ חנ זנדר גערה בי על העיכוב בשליחת הקריינות, וני יתי להמחיש את התנאימ שבהמ אני מקליט. את הטורקימ זה שיכנע פחות מאתכמ. הבנתי שאני עשוי להישלח למעצר כלשהו, "עד לבירור העניינ". קיוויתי שייתנו לי לעשות שיחת טלפונ, ושה דיפלומטיה הישראלית תצליח, אבל לא הייתי מאוד אופטימי. התקווה האחרונה ניבטה אליי מערמת הבגדימ שעל הרצפה: כפכפי מקלחת לבנימ, כחדשימ באריזה. ניגשתי והרמתי אותמ. "תגידו, אתמ מכירימ וכנ שיהיה כל ככ מטומטמ כדי לשמור כפכפימ מהמלונ?", שא לתי בקול. "או מרגל שיבוא לכאנ עמ שני הדרכונימ הכי חשודימ, אמריקני וישראלי, ואחד מהמ לא בתוקפ?". השוטר הראשי )אפודה שחורה( ה ביר שאני כלל לא חשוד בריגול, והמ יוד עימ שאני עיתונאי, אלא שמאז ני יונ ההפיכה בטורקיה, המדינה נמצאת תחת מצב חירומ וא ור לעיתונאימ לפעול בה. הוא המשיכ ונשא נאומ מלא בוז לעיתונות ולעיתונאימ, וקצת גמ לישראל. "אמ ככ", ני יתי את מזלי האחרונ, "מה עושימ לעיתונאי שנע צר? גירוש מהמדינה. הנה, יש לי כר טי לטי ה הבאה. גרשו אותי". עד היומ אינ לי מושג איכ זה קרה. השגחה פרטית. אבל מתישהו, הבחורימ ציוו עליי לא ופ את החפצימ ולה ת לק. כמעט רצתי לדלפק של טורקיש. הייתי שמ ב כ הכל שעה, אבל היא הרגישה כמו הרבה יותר. בקבוצת הע רוצ, חזי ימנטוב שלח הנחיות: "לכ שב ליד שער העלייה למטו ואל תזוז משמ עד הטי ה. אל תצלמ באייפונ את השדה, אל תעשה לפי ואל ת פר לאפ זר על חוויותיכ. המ עוקבימ ומצ למימ כל הזמנ, ומחפשימ תירוצ להת נכל לישראלימ". אלונ בנ דוד הו יפ: "עברתי טיפול כזה בביקור האחרונ. זו דרכמ להגיד לכ שלא תחזור". רק בדיעבד גיליתי שגורשתי מהמדינה לעשר שנימ. אינ דבר, גמ בעוד שש שנימ וחצי לא נראה לי שאחזור לשמ )הכל יש בארצ וכו'(. למחרת שודר הדיווח שהקלט תי. השוטר שתפקידו למחוק תמונות )מדימ אפורימ( לא ידע שיש באייפונ תיקייה של 'פריטימ שנמחקו' ואפשר לשחזר ממנה. ה יפור הפעוט הזה הוא כמובנ כאינ וכאפ מול ההתאכזרות המח פירה שעוברימ מורדי ונטלי אוקנינ. כולי תפילה שישוחררו בהקדמ מה שבי, ושכל מי שקורא את השורות האלה ידיר את רגליו מהמדינה הזאת. יש מדינות ראויות פי כמה לכ פ שלנו )למשל, האי זקינתו . אבל על • ככ נכתוב בפעמ אחרת(. חצות של