שביעי

19.11.21 | ט"ו בכסלו תשפ"ב | 463 גיליון שביעי | 28 "דווקא מפני שקשה מאוד לה ביר כיצד הפרדה מרצונ פוגעת בשוויונ, העותרימ בוחרימ להיתלות בעניינ המרצות. הרי ההתנגדות של העות רימ לא נובעת מעניינ המרצות, המ עותרימ נגד ההפרדה עצמה ולא רק נגד ההפליה הנטענת של מרצות. אינ להמ ה בר טוב לשאלה כיצד הפרדה מרצונ פוגעת בשוויונ, ולכנ המ נת לימ בעניינ המרצות". למה אכפת לעותרימ מה נשימ  דתיות בוחרות? למה זה מעניינ אותמ? "המאבק האמיתי הוא לא על מ לול נפרד באקדמיה, לא על הופעה בעפולה, אלא על דמות הפרה יה בישראל, על זהותה של המדינה. האמ המדינה היא חילונית, ולכנ המרחב הציבורי שלה ייראה כזה, ודתיימ המ רק אורחימ שצריכימ לכבד את כללי המקומ, או שמדובר במדינה יהודית שהמרחב הציבורי שלה שייכ לכולמ ובוודאי ובל פרקטיקות דתיות- יהודיות עתיקות יומינ כמו הפרדה. "האקדמיה היא מל, ולא בכדי בחרו בה העותרימ כזירת מאבק. השאלה האמיתית אינה אמ הפרדה פוגעת, אלא למי שייכת האקדמיה ומי אורח בה. זו, אגב, ה יבה שהעותרימ עתרו נגד ההפרדה באקדמיה או בהופעות ברחובה של עיר, אבל לא נגד ההפר דה בישיבות, אולפנות ותנועות נוער. כל עוד ההפרדה מתקיימת בשטעטל הדתי, היא לא מעניינת אותמ". אז מה הלאה עמ ההפרדה  שנהוגה בכלל בציבור הדתי? מה עמ הופעות נפרדות, למשל? איכ פ ק הדינ משפיע עליהנ? "פ ק הדינ, למרות השורה התח תונה שלו, פוגע בחירויות של אנשימ דתיימ וניתנ כבר לראות את השפ עותיו בשטח. הגיעו אליי מקרימ של בעלי אולמות ומועדונימ שמ רבימ להשכיר לזמרות דתיות, כי 'בג"צ קבע שזה לא חוקי'. אולפנה לא יכו לה לשכור אולמ בתיאטרונ בירוש לימ. לא את הכל ניתנ לייח לפ ק הדינ בעניינ ההפרדה באקדמיה. המצב לא היה טוב גמ לפניו, אכ הוא בהח לט חיזק את רודפי ההפרדה. "בטווח הארוכ אינני מאמינה שה קביעה העקרונית, כאילו ההפרדה כשלעצמה פוגעת בשוויונ, תיוותר על כנה. או שבית המשפט ישנה אותה בהמשכ, או שהמחוקק יתערב ויגנ על זכותמ של אנשימ דתיימ לבחור בה פרדה. גמ היומ, החוק מגנ על הזכות הזאת - חוק י וד: כבוד האדמ וחירותו וגמ חוק אי ור הפליה, אבל אמ הפ רשנות תמשיכ לקבוע אחרת, המחוקק • יצטרכ להבהיר את הדברימ". באופנ פשוט שאינ בעיה בעצמ ההפ רדה. זו הפכה להיות אמירה אמיצה, כמעט מהפכנית, אחרי שהתקבעה כאנ דוגמה אחרת במשכ שנימ. לז כותמ של השופטימ ייאמר שהמדינה לא ייעה להמ". מה זאת אומרת? מה הייתה  עמדת המדינה? "המדינה, פה זה המל"ג )המועצה להשכלה גבוהה(, לא ני תה להתנגד אפילו לטענה העקרונית של העו תרימ, כאילו עצמ ההפרדה פוגעת בשוויונ. המדינה פשוט התנדבה לקבל את טענת העותרימ במישור העקרוני, וכל שטענה הוא כי הפגיעה בשוויונ היא מידתית ומטרתה קידומ החרדימ. ברגע שהמדינה קיבלה את הטענה העקרונית, היא עשתה לעותרימ את רוב העבודה. אילו התגוננה המדינה באמת, ייתכנ שהטענה העקרונית נגד הפרדה הייתה נדחית אחת ולתמיד". ומה עמ שופטי המיעוט?  ״המ הרחיקו הרבה מעבר לככ. שני שופטי המיעוט ביקשו לבטל כליל את המ לולימ הנפרדימ, קבעו שההפרדה נובעת מתפי ת נשימ כנחותות, שההפרדה מחפיצה, וכאשר התמודדו עמ העובדה שנשימ רבות מבקשות הפרדה לעצמנ - המ הטילו פק רב ביכולתנ של נשימ חרדיות לבחור". הקביעה העקרונית תשתנה אמ הבעיה היא בעצמ ההפרדה,  למה בחופ הימ למשל מותר להפ ריד? "זאת נקודה חשובה. מתנגדי ההפ רדה, נאמר בעדינות, לא עקביימ. המ מצדיקימ הפרדה בחופ, מפני שהיא כרוכה בחשיפת הגופ, מטעמי פרטיות, שזה צניעות במילימ אח רות. ומי קבע מהי חשיפה שמצדיקה הפרדה? איזו מידה של צניעות היא מותרת, לגיטימית? חופ ימ מצדיק צניעות, אבל ריקודימ לא?". המתנגדימ להפרדה טוענימ שה  מרצות נפגעות. "מובנ שהפליה היא דבר פ ול, ואמ יש כזו, צריכ לפעול נגדה. אני לא חושבת שבימינו יש מי שיצדיק פגי עה במשלח יד של אישה רק בגלל מינה. אלא שכלל לא ברור שהמ לו לימ הנפרדימ גורמימ להפליית מר צות לרעה. לא ידוע על מרצות שלא התקבלו לעבודה, או שהע קתנ נפג עה בגלל ההפרדה, ועד היומ אפ אחת לא עתרה לבג"צ בנושא. אבל העיקר הוא לשימ לב שמדובר בה חת דעת. 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש מתנגדי ההפרדה לא עקביים. הם מצדיקים הפרדה בחוף, מפני שהיא כרוכה בחשיפת הגוף, מטעמי פרטיות, שזה בעצם צניעות. ומי קבע מהי חשיפה שמצדיקה הפרדה? חוף ים מצדיק צניעות, אבל ריקודים לא? "כל עוד ההפרדה מתרחשת בשטעטל הדתי, היא לא מעניינת אותם"