שביעי

לוחמימ, מפקדימ, גיבורימ ואמיצימ, אבל א ור שבשל הרצונ להיראות לא מאצ'ואי טימ, לא נדע לזהות את הפ ציעות השקופות האלה, ולא נטפל בהנ מוקדמ ככל האפשר. זה נמצא בתוכנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבימ". בשבועות האחרונימ יצאה מפל גת הציונות הדתית למפקד, ו ופר מבקש לנצל את הני יונ להרחיב את שורות המפלגה גמ כדי להמשיכ בה רחבת הנושאימ שבהמ היא עו קת. "אשת חינוכ אמרה לי לאחרונה שהיא שמחה שדווקא אני, שמגיע ממפלגה שמשמשת מנ ימני ודתי, מוביל את המהלכ הזה. חשוב שמפלגת הציונות הדתית תדע להוביל גמ פעילות חב רתית. בני הנוער שלנו כבר שמ, וגמ ח"כ וולדיגר עושה עבודת קודש. לצד העניינימ המ ורתיימ, אנחנו צריכימ להמשיכ ללכת גמ בכיוונ הזה". וולדיגר: "יש עוד המונ מה לתקנ בחברה ובמו דות שלנו, במיוחד בכל נושא המניעה. אמ תופ ימ את הבעיה בזמנ, בהרבה מאוד מקרימ ניתנ לרפא אותה או לפחות לחיות לצידה חיימ משמעותיימ". גמ אנ בכר מצביע על החשיבות שבגילוי מוקדמ: "אמ חושפימ את הפו ט טראומה בהתחלה, זה יכול לח וכ לאנשימ בל גדול וממושכ. אמ זה מתקבע, זה כמעט בלתי הפיכ. לכנ, מלבד אנשי המקצוע, חשוב שהמשפחה וה ביבה ישימו לב לפר טימ הקטנימ, ויידעו לזהות אמ יקי • ריהמ זקוקימ ל יוע ולטיפול". קל יותר לתאר את המורכבות הג דולה, אבל גמ באמצעות ההצגה אני רוצה שאנשימ יבינו שהמ לא צריכימ לפחד מהנושא, וכדאי שיחבקו, עד כמה שניתנ, את המתמודדימ - ולא פחות חשוב מזה, גמ את המשפחות". גמ ח"כ מיכל וולדיגר, שותפתו של ופר ל יעת הציונות הדתית, נחשפה בעבר לעולמ בריאות הנפש. "לפני שנה, קרוב משפחה שלי הידרדר 16 ל מימ ומשמ התפרצה אצלו מחלה נפשית", היא מ פרת. "הוא לא מעו ניינ להיחשפ, וזה רק מחדד את עניינ ה טיגמה. מחלות נפש הנ 'כתמ' על המתמודד, על המשפחה ועל ה ביבה. ה טיגמה מחלחלת פנימה למתמודד עצמו, שכתוצאה מככ לא מוכנ לקבל טיפול, ואז המחלה רק מעמיקה". לדבריה, "הצוהר שנפתח לי לעולמ הזה רק גרמ לי להבינ איזה יח עלוב מקבלימ מתמודדי הנפש. המדינה לא משקיעה בהמ, והחברה זורקת אותמ הצידה ל ופ שרשרת המזונ. האנשימ עמ הכי הרבה צרכימ מקבלימ הכי מעט". להיות מתמודד נפש דתי  זה יתרונ או חי רונ? "ה טיגמה ואפליית נושא בריאות הנפש קיימות בכל המגזרימ", מבהירה וול דיגר, "אבל דווקא בגלל שהציבור הדתי הוא ציבור מחבק, החי רונ מורגש יותר. הרי אמ חלילה מישהו חולה ב רטנ או שמשפחה מ וימת חווה אובדנ, מיד הקהילה תעטופ ותחבק אותמ, אבל לא בבריאות הנפש. אגב, זה קורה כי פעמימ רבות, המ שפחה רואה בזה וד שא ור לגלות, ואז היא מתחפרת בתוכ עצמה". שטמלר: "אני עובדת עמ כל המגזרימ, ובכולמ ה טיגמה קיימת והקושי להיחשפ גדול. לפעמימ התחושה היא כאילו המ שפחה אשמה במה שקרה, ולכנ משפחות רבות מ תירות את העניינ. ייתכנ שאופי החיימ הקהילתי בציונות הדתית מקשה את החשיפה, אבל אני מניחה שזה קיימ גמ ביישובימ קהילתיימ שאינמ דתיימ. הבת שלי י פרה לי שבמקומות שבהמ שהתה, לא הייתה אווירת שבת. לא השכלנו לה קימ למתמודדי הנפש הדתיימ מ גרות מתאימות בעלות צביונ דתי-לאומי". אנ בכר: "לפו ט טראומה אינ כיפה וזקנ. תפי ה מאצ'ואי טית היא זו שמנעה ממני ללכת לטיפול, 'שאני אלכ לפ יכולוג?'. היומ זה נשמע לי טיפשי. כשכואבת לכ השנ או הרגל, אתה הולכ לרופא, וכשכואב לכ בנפש - אתה הולכ לטיפול". • • • ח"כ ופר משוכנע שתופעת הפו ט טראומה במגזר הדתי הולכת ומת רחבת לאור שיעורמ הגבוה של בניה ביחידות הלוח מות. "אינ כמעט משפחה בציונות הדתית שאינ לה קשר או זיקה למקרימ כאלה, ואני מרגיש את זה מהפידבקימ שאני מקבל על פעילותי בכנ ת. ב ופ, כולנו צילום: יפי זילברמן הסטיגמה קיימת בכל המגזרים. נועה שטמלר: משפחות רבות מסתירות את העניין. הבת שלי סיפרה לי שבמקומות שבהם שהתה, לא הייתה אווירת שבת. לא השכלנו להקים מסגרות בעלות צביון דתי-לאומי מקבלים הכי מעט נטע רוטנר ורינה קוורטין בהצגה 'שבויה בעצמה' כריכת ספרה של שטמלר, ועליה ציורים שהכינה בתה במחלקה הסגורה 10.12.21 | ו' בטבת תשפ"ב | 466 גיליון שביעי | 26