שביעי

24.12.21 | כ' בטבת תשפ"ב | 468 גיליון שביעי | 12 ש י חת מ ז נ ו ן // עק י בא נ ו ב י ק akiva333@gmail.com …… יש נושא אחד ויחיד שעליו מסכימים ממרזל עד פחימה: הצורך להבין ערבית. אלא מה, בבתי הספר הדתיים כמעט ולא מלמדים את השפה. במועצת החמ"ד לא סופרים את משרד החינוך ואת חוזר 80- המנכ"ל של נבון משנות ה shutterstock צילום: איכשהו, נקלעתי באחד האמשימ לפונדק שמפגיש בינ צעירימ יהודימ וערבימ. שבילי ירושלימ הובילו אותי. לא באתי לבנות נתיבות לשלומ בינ העמימ )בזה כבר מזמנ איבדתי את האמונה(, אלא מתוכ קרנות גרידא. ומה שראיתי שמ העציב וייאש אותי בו זמנית: כל הערבימ שהגיעו, ללא יוצא מנ הכלל, דיברו עברית טובה. חלקמ שולטימ בה יותר מיהודי ממוצע. מולמ, רק מיעוט שבמיעוט מהיהודימ ידע לדבר ערבית. יש נושא אחד ויחיד בישראל, שעליו מ כימימ כולמ מברוכ מרזל עד טלי פחימה: הצורכ להבינ ערבית. אמ בבחינת דע את האויב, ואמ כדי להפחית את היותו אויב. אנחנו פוחדימ לשמוע שיחת חולינ באוטובו או צעקה של משפט תמימ בשוק, וח רי יכולת לתקשר עמ יותר מדי אזרחימ ישראליימ. גמ בכנ ת יש קונצנזו אדיר: ב ופ עלה להצבעה חוק לימודי ערבית 2015 חובה בבתי ה פר היהודיימ. בינ יוזמי החוק הייתה שרת החינוכ דהיומ יפעת שאשא-ביטונ, לצד גלריית ח"כימ שאינ ביניהמ שומ מכנה משותפ אחר כעי אווי פריג', אלופ )מיל'( איל בנ ראובנ, חנינ זועבי ואורנ חזנ. כנ כנ, חזנ. בפרוטוקול הדיונ הוא יפר כמה כואב לו שאינו מחובר לשפת הוריו ושכניו. "אנחנו צריכימ ללמוד לחיות ביחד", התפייט. זועבי, שהגישה את הצעת החוק בשלוש כנ ות שונות, הכריזה אחריו כי "אנחנו הולכימ צעד אמיתי ונכונ לחיימ בשקט, בשלומ, באחווה, בשיתופ. השפה הערבית היא גמ מהאזרחימ 52% שפתמ המקורית של היהודימ הערבימ, המזרחימ", והזכירה את הרמב"מ שכתב בערבית. החוק עבר פה אחד. אגב, האידיליה הופרה רק כשהגיעו תמונות מהר הבית, בהנ ח"כ בא ל גטא מפר את אי ור כני ת ח"כימ ומ תובב בהר )הוא בכלל נוצרי(. גטא , שהתברר לימימ כ ייענ טרור, מבטא בעשייתו עוד יבה שצריכ לדעת ערבית. כי אמ כולנו נשלוט בשתי השפות, ח"כימ שכמותו יגידו אותמ דברימ בעברית ובערבית, וזה יהיה מרעננ. אמנמ חברי ישי פרידמנ יאבד נחל נובע של כותרות, אכ זה עדיינ שווה את זה. יש מי שלומדימ ערבית בישראל. בחטיבות ביניימ חילוניות, בעיקר. ובחלק מהתיכונימ ניתנ לגשת לבגרות. אלא מה, עד לפני שנימ פורות לימדו כאנ את הערבית ה פרותית )שאינה מדוברת(. הה בר לככ שלומיאלי להחריד: כדי שהתלמידימ יוכלו לה תדר גמ בארצות כמו וריה ועיראק, אמ במקרה ייקלעו לשמ. בחיי. אלא מה, בבתי ה פר הדתיימ אינ )כמעט( לימודי ערבית. דווקא במגזר שהחיכוכ שלו עמ אוכלו ייה ערבית גבוה, ביו"ש או בערימ מעורבות. במועצת החמ"ד לא ופרימ את משרד 80- החינוכ, ואת חוזר המנכ"ל משנות ה שבו החיל יצחק נבונ את חובת הערבית. זאת למרות שכמעט כל חברי המועצה בורימ אישית שהדבר חשוב ביותר, ואפ מלמדימ בחלק ממו דותיהמ )ברשת ישיבות בני עקיבא, למשל, פתחו השנה מגמת ערבית בזומ(. אבל התמונה המלאה עודנה עגומה. ויש כאנ עוד נקודה: כדי ללמד ערבית, יש צורכ במאות אמ לא אלפי מורימ חדשימ. זה לוקח זמנ, אבל שווה את משקלו בזהב. אמ בבתי פר יהיה איש צוות ערבי, עדיפ מבוגר, יש לככ השפעה מבורכת מאוד על התלמידימ. ממש כמו ההשפעה של אנשי צוות יהודימ בבתי פר ערביימ. • הכל מתחיל בחינוכ. אינשאללה. 1 2 3 4