שביעי

שאינ לי כוח להתיישב לכתוב. אני חייבת לעשות את זה, ורוצה להישאר בעולמות הללו. עד היומ, כשא ני מתיישבת, כל מה שקורה ביבי נשאר בצד ואני נשאבת להיות מישהו אחר בעיתוי אחר". את משלמת מחירימ על הצורכ  הזה לכתוב ול פר יפור? "המחיר הגדול ביותר הוא רגישות יתר, וחוויה של כאבימ ומצוקות של אנשימ אחרימ, בינ שהמ חיימ וקיימימ ובינ שהיו או שפשוט המצאתי אותמ. ברגע שאני נחשפת לדמות, זה כאילו עובר עליי. אני חיה את זה, כאילו אני המ. בתקופת הקורונה כתבתי פר שיצא לאור 'לא בובה על חוט' על ינאית בנ צבי. יש שמ קטע שהנ שיא יצחק בנ צבי נפטר, והיא עומדת מול הארונ בבית הנשיא וכואבת את מותו. אני כאבתי את מותו כאילו אני היא, ומיררתי בבכי. במשכ שלושה ימימ לא יכולתי לחזור לכתוב". העבודה התובענית הזו משפיעה  גמ על ה ביבה? המשפחה משלמת מחיר? "החיימ קודמימ לכתיבה, והמ חשובימ יותר. תמיד ידעתי זאת. אפ פעמ לא חשבתי שמה שאני כותבת חשוב יותר מהמשפחה שלי. הייתי אמ מ ורה מאוד, ומעולמ דלתי לא הייתה גורה. המ תמיד יכלו להפריע לי בכל רגע. גמ כשהייתי צריכה לטפל בהורימ שלי, התמ רתי לככ. בשנתמ הראשונה של הנכדימ הנחתי את הכתיבה בכל פעמ שהיו צריכימ אותי. ואינ לי על ככ חרטות. אני אפילו זוכרת שהילדה שלי אמרה לי: 'אמא, אולי תצאי פעמ לעבודה? רק את תמיד בבית כשאנחנו חוזרימ מבית ה פר'". לא הציעו לכ להשתתפ  בריאליטי? "לא הציעו ואני גמ לא מתחברת לכל הדברימ האלה". אז במה את צופה?  "בדוקומנטריימ, תוכניות בריאות, חדשות, ערוצ הטיולימ ולפעמימ ב דרות. לאחרונה תפ ה אותי ה דרה 'החברה הגאונה', עיבוד ל פרה של אלנה פרנטה, שגמ קראתי בשקיקה ואהבתי מאוד. נשאבתי גמ ל'הכתר' על משפחת המלוכה בבריטניה". סופרת ילדים לפני הכל לאחרונה הצטרפה רונ פדר-עמית למגזינ 'אותיות וילדימ', הפונה לבני 800 ובנות הציבור הדתי. המגזינ חגג גיליונות, ואחת מגולות הכותרת הייתה צירופה לעיתונ. למי את מעדיפה לכתוב, לילדימ  או מבוגרימ? "האמת היא שגמ וגמ. אינ לי הע דפה, וזה בעיקר עניינ של תקופות. בעיקרונ, אני מרגישה שההגדרה שלי היא ופרת של ילדימ ולבני נוער, שכותבת גמ למבוגרימ". בעבר כתבת בעיתונ יפור בהמ  שכימ על חבל גוש קטיפ. "אני מחוברת לעמ ישראל ולארצ ישראל, וכל מה שקורה פה נוגע בי. פינוי גוש קטיפ גרמ לי כאב אדיר, גמ על התופעה ובעיקר על היל דימ. לא הייתי בהפגנות, אבל הייתי "לא מבינה את הוויכוח על התנ"ך במערכת החינוך". קוראים צעירים היבול של גלילה: שמונה ספרים בממוצע לשנה אז חקרת את הקורונה? היא בטח  גרמה לכ לדאגות. "דווקא היא לא מטרידה אותי. גמ כי באיזשהו מקומ לא כל ככ הצלחתי להבינ לעומק את הצד הרפואי - לא מה הווירו עושה או איכ החי ונ מצ ליח לנטרל אותו. הטריד אותי יותר שבתקופת ה גרימ אני לא ראיתי את הנכדימ, וזה היה קשה מאוד. מזל שיש זומ. . מבחינת 72 "אבל אני כבר בת הפרנ ה אני ב דר, דאגתי לעצמי. לפחות מבחינת הכתיבה, זאת הייתה תקופה נהדרת עבורי. אפ אחד לא הפריע, יכולתי לשקוע לגמרי בע בודה. אבל כנ כואב לי על מי מעמ ישראל שחלה או איבד את פרנ תו". אולי תצאי פעם לעבודה? רונ פדר-עמית היא ופרת מיתו לוגית לילדימ, נוער ומבוגרימ. היא פרימ בימי חייה. 400- כתבה יותר מ כדי להבינ עד כמה הה פק הזה מטו רפ, מ פיק לחשב את הממוצע: לפ חות שמונה פרימ בשנה. בינ יצירו תיה נכללימ פרימ כמו 'אל עצמי' ו'נאדיה', ה דרה 'ג'ינג'י' שאפ אני גמעתי בילדותי. היא נשואה בשנית לניצב בדימו משולמ עמית, ויש לה שלושה ילדימ מנישואיה הראשונימ ושלושה נכדימ. אז איכ את מצליחה לכתוב כל  ככ הרבה? , ועד ש יימתי 9 "אני כותבת מגיל מחברות שלא 700 את התיכונ היו לי הראיתי לאפ אחד. הכתיבה עונה על צורכ חזק מאוד שיש לי - לחיות ולהיכנ לעולמ אחר. אני לא יוד עת לה ביר למה הוא נוצר, אבל הוא נותנ לי תחושה חזקה של נוכחות בעיתוי אחר. אני לא צריכה להכ ריח את עצמי לכתוב, ואינ מצב כזה המחיר הגדול שאני משלמת הוא רגישות יתר, וחוויה של כאבים ומצוקות של אנשים אחרים, בין שהם חיים ובין שפשוט המצאתי אותם. ברגע שאני נחשפת לדמות, זה כאילו עובר עליי. אני חיה את זה, כאילו אני הם 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש 31.12.21 | כ"ז בטבת תשפ"ב | 469 גיליון שביעי | 24