שביעי

ח ו ר המשילות בנגב, האלי מות הקשה והיעדר הנוכחות המשווע של מו דות המדינה בדרומ מציירימ תמונה עגו מה. אלא שתהיה זו טעות לחשוב שמדובר במציאות חדשה: ד"ר חבצלת יהל, חוקרת בכירה במ כונ בנ-גוריונ לחקר ישראל והציונות באוניבר יטת בנ-גוריונ בנגב, מגלה כי אובדנ ה מכות השלטונית החל בימי התקומה ונמשכ למעשה עד היומ. לטענתה, בנגב דווקא יש משילות - רק שהיא לא ישראלית אלא בדואית; המדינה היא זו שמתחזקת ומחזקת את האחיזה הזאת. ”כשמנתחימ את התהליכ ההי טורי, מהקמת מדינת ישראל ועד לנקודה שבה אנחנו נמצאימ היומ, אנחנו מבינימ שאינ כאנ שומ חדש", מ בירה ל'שביעי' ד"ר יהל, ששימשה בעבר כפרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז דרומ. ”המדינה בחרה, משלבימ מוקדמימ מאוד, שלא להתעמת עמ השבטיות הבדואית, ולמעשה לאפשר את שליטתה במרחב". זה מתחיל עוד מימיה הראשונימ  של המדינה? ”אפילו עוד קודמ. אבל נתחיל . בארצ יש מלחמה, בנגב 1948- מ יש מלחמה. הנהגת היישוב העברי מתייח ת לבדואימ כאל שבטימ-שב טימ ולא כאל ציבור אחיד. היו שב טימ שהיו ’איתנו' והיו שבטימ בדואימ ש'לא היו איתנו'. הרוב נלחמו נגד ישראל, אבל לאותמ שבטימ שהיו אית נו, המדינה התירה לחזור 10,000- לנגב. מדובר בכ בדואימ, בעוד לאחרימ לא הותר לחזור". ומה קורה אז?  ”אחרי שקמה המדינה, הוחל בנגב ממשל צבאי, שפעל מול שבטימ וראשי שבטימ. השייח'ימ היו למ עשה ממונימ מטעמ המדינה להתנהלות שבטיהמ בנגב. כלומר, ישראל בחרה מראשיתה להתנהל מול שבטימ ונצי גיהמ. בככ היא , דני מכליס 90 צילומים: נתי שוחט - פלאש "מחדל של שנים". ד"ר חבצלת יהל 21 | 14.01.22 | "ב בשבט תשפ"ב י | 471 גיליון שביעי