שביעי

14.01.22 | י"ב בשבט תשפ"ב | 471 גיליון שביעי | 24 המשטרה בנגב. זה לא מבטא את הריבונות הישראלית על הבדואימ? ”בהקשר של הקרקעות - לא. המשטרה יכולה לא ופ כלי נשק, לעצור אנשימ. אבל יש שליטה על השטח דה פקטו. מי שתובע בעלות על שטח מ וימ, אמ באמצעות החזקה שלו, או באמצעות תביעת בעלות, הוא מי שבאמת מנהל את המרחב. כל מי שנכנ לשמ מוזהר כי יבולע לו, ובאמת אנשימ לא נכנ ימ". אמ היית מייעצת לממשלה, איכ  מחזירימ את המשילות לנגב? ”זו שאלה מורכבת. אני נשאלת פעמימ רבות בהקשר ליוזמות של ה דרי פשרות מול הבדואימ, מה לדעתכ ההצעה הטובה ביותר שצ ריכ להציע לבדואימ כדי שי כימו להגיע לפשרות במקרקעינ? תשובתי היא כי אינ מה לשאול למה התובעימ הבדואימ י כימו, אלא מה הפשרות שמדינת ישראל תעמוד מאחוריהנ. ”הבעיה המרכזית היא מחדל של שנימ בנושא יישומ חוקי המדינה והאכיפה. התובעימ הבדואימ הבינו שמי שמתעקש - מנצח. הדבר הטוב ביותר הוא כל מה שהמדינה יודעת שהיא תוכל לעמוד מאחוריו. כיומ, אינ כל משמעות למה שהמדינה אומ רת לבדואימ, כי היא לא עומדת מא חורי דבריה, ולאורכ שנימ היא תמיד ויתרה כשהתקרב עימות. צריכ לדעת שכל הצעת פתרונ וכל שינוי יביאו לעימות. זה חלק צפוי מהתהליכ, ככ היה כל השנימ". יש שיגידו שהמושג עימות לא  מתאר דיו את מה שיהיה בנגב, כשהמדינה תפעל לאכופ את החוק. ”איני מעודדת עימות, אולמ לא צריכ להיבהל מקיומו לטובת החלת החוק. הנכונות לעמוד על שלכ היא המבחנ האמיתי לדעת האמ הנגב חשוב למדינת ישראל. הבחירה העקבית בשקט תעשייתי הביאה לוויתור על משילות לטובת גורמימ אחרימ. אמ שנה נוכל 15 אנחנו רוצימ שבעוד לחיות בבטחה במקומ הזה, אז עמ חלק קטנ מהאוכלו ייה, אותו חלק שלא רוצה להגיע לה דרימ ולא מקבל את מרות המדינה, צפוי עימות". האמ מדובר בקבוצה קטנה?  אלפ 280 ”כנ, בהחלט. בנגב חיימ בדואימ. הרוב הגדול רוצה לחיות בשקט והוא כוע בצדק על המ דינה שמפקירה אותו. צריכ לשנות את דרי העדיפויות ולחדול מה תפי ה ששימשה את מדינת ישראל במשכ שנימ, והיא שהשבטיות מנה לת את הנגב. המדינה צריכה לעבור ממשילות בדואית למשילות החוק • הישראלי". רבית של אחריות אישית. קשה מאוד למערכות משפט מערביות להתמודד עמ מצב שבו צפויה להתרחש נקמה בעתיד לא ידוע, על ידי קבוצת אנ שימ שמ פרמ גדול. עצמ המעורבות של גורמימ ממשלתיימ מדינתיימ במנגנוני ולחה, שמהותמ יוצאת מתוכ נקודת הנחה שעומד להיות כאנ רצח כנקמה, מכשיר את התפי ה שלפיה יש מקומ לקיומ נקמת דמ. אחד הרכיבימ הכי משמעותיימ ” בריבונות הוא הפעלת כוח, והעובדה היא שה מכות הבלעדית להפעיל כוח נתונה בידי המדינה. ברגע שאתה מש תתפ במערכת אחרת, שמתירה לפתור כ וכימ בכוח, אתה מכיר הלכה למ עשה בקיומה ובלגיטימציה שלה". סימון טריטוריה בחרב ד"ר יהל הקימה וניהלה את מחלקת המקרקעינ וכיהנה כמשנה לפרקליט מחוז הדרומ. במשכ שנימ היא פנתה לגורמימ במשרד המשפטימ בבקשה לטפל בבעיית הפוליגמיה בחברה הבדואית, אכ נותרה ללא מענה. היא נתקלה בככ שיש מערכת חוקימ אלטרנטיבית לזו של המדינה שלפיה מתנהלת המציאות בדרומ. למשל, החוק הבדואי של ימונ טריטוריה על ידי ”החרב". ”מה שקובע את הבעלות על שטח, לפי התפי ה של רבימ באוכלו ייה הבדואית, זו העובדה שנכנ ת למקומ ונכחת בו. אמ מישהו נכנ לשטח שלא נשלט על ידי בדואי אחר ונו כח בו, היינו, מקיימ שליטה פיזית, הוא נחשב כבעלימ. במצב כזה, בדואי אחר לא יכול להיכנ לאותו שטח. כלומר, מה שקובע ומגדיר את הב עלות במרחב זה לא מה שנרשמ ב פרי המדינה, או מה שמחליטימ בתי המשפט הישראליימ, אלא השליטה הפיזית בשטח. המדינה יכולה להגיד עד מחר ששטח מ וימ רשומ על שמה בטאבו, וזה לא יעזור". אנחנו שומעימ על מבצעימ של  "הרוב הגדול של הבדואים כועס בצדק על המדינה שמפקירה אותו". שכונה ברהט עצם המעורבות של גורמים ממשלתיים מדינתיים במנגנוני סולחה, מכשיר את התפיסה שלפיה יש מקום לנקמת דם. אתה משתתף במערכת שמתירה פתרון סכסוכים בכוח, ובכך מכיר הלכה למעשה בקיומה ובלגיטימציה שלה 90 צילום : הדס פרוש, פלאש