שביעי

21.01.22 | י"ט בשבט תשפ"ב | 472 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… מהילדות שלא יש לי כמה חברות גרות בארצ. גמ אחי הצעיר בחר לגור עמ משפחתו בארה"ב. אני מבינה אותמ, באמת. בחו"ל יש הרבה אפשרויות לפרנ ה, להתפתח מקצועית, לחיות את החיימ בעולמ הגדול. החיימ בארצ מלאימ קו נוטציות של שכול, פוליטיקה, מחלוקות, ביורוקרטיה ומינו בבנק. החיימ בארצ דורשימ מאיתנו לה תכל למהות ולתכלית שלנו בעיניימ, להתמודד עמ הפער בינ איפה שהיינו רוצימ להיות לאיפה שאנחנו נמצאימ. כל יומ שעובר פה והמשיח לא מגיע הוא אכזבה המצטרפת לשנימ של ציפייה לגאולה. החיימ בארצ המ בחינת "והיינו בעיניהמ כחגבימ". טיילתי רבות בעולמ, הייתי בפריז וגמ ברומא, ביקרתי את שבעת פלאי תבל, ובכל זאת, אני קובעת! אינ מקומ כמו ארצ ישראל. בחו"ל יש נופימ יפימ ואוכל טוב, בילויימ ואפשרויות בלתי מוגבלות, אבל לא משנה כמה זמנ שהיתי שמ וכמה נהניתי, תמיד תמיד התגעגעתי וכמהתי הביתה. גמ כשלא הייתי מחוברת לזהות שלי, לחשיבות ולמהות של העמ והארצ. אינ כמו ארצ ישראל. אינ כמו הבית. יש פה כל ככ הרבה דברימ טובימ שאינ באפ מקומ בעולמ ושאינ להמ שומ תח ליפ. קודמ כל ולפני הכל האוכל. אינ כמו האוכל )למרות שלמ עדות אני כבר לא הולכת בגלל שזה משכנתא( אבל בואו, אינ כמו איכות המוצרימ והבישולימ של העדות. ואוכל של שבת זה הטופ. רק בש ביל זה שווה לחיות פה. דבר שני, האנשימ. איזה אנשימ טובימ ומדהימימ יש פה. נכונ, במצבימ מ וימימ נדמה קצת אחרת, במיוחד בתור לקופה או בכביש, אבל כשיורדימ מהג׳יפונ ופו גשימ ת'בנאדמ הופכימ לחברימ הכי טו בימ בשניה וחצי. ל י ומאז שהשמיים נסגרו רוגינ גילינו את יופייה של הארצ. לא עוד תמונות מהאלפימ, אלא ממעינות הבודדימ, מהמפלימ הנ תרימ ומהיערות המופלאימ. מלא קבוצות פיי בוק עמ פינות חמד שמעולמ לא ידענו ותמו נות של מטיילימ שמרגישימ בארצ כמו בחו"ל. היומ במעיינות תמצאו לא רק נדלי שורש וכיפות רוגות אלא גמ תל אביביימ עמ ל פיקניק עמ גבינות מ ריחות. כולמ יושבימ ונהנימ ביחד, כאילו המ בחו"ל. מעריכה את אלו שלא יוצאימ מפה ולא משנה מה. ימות העולמ והמ נשארימ בארצ. לא מעניינ אותמ להצטלמ מול הארמונ של ארדואנ או לא ופ פטריות כמהינ בליווי כלבימ מאומנימ ביערות !120 איטליה. המ נשארימ בארצ עד מודה, אינני כזאת. לא שיש לי חשק עז לנ וע לחו"ל, תגידו לי בואי לתאילנד, מלונ יוקרתי, זולה מבודדת באי פרטי - זה לא יעשה לי את זה. תגידו לי: ניו יורק, שופינג של החיימ - לא ידגדג לי. אבל יש מטרות שבשבילנ א כימ להריח בשמימ בדיוטי פרי. למשל, לקחת את לאומנ לרבינו הקדוש כדי 7 הקטנ עד גיל שתתקיימ בו ההבטחה האישית של הצ דיק, אבל בקטע ענייני: להתפלל, תיקונ חו"ל זה פה מאז שהשמיים נסגרו לסירוגין גילינו את הארץ. במעיינות תמצאו לא רק סנדלי שורש אלא גם תל אביביים עם סל פיקניק וגבינות מסריחות. כולם נהנים יחדיו כאילו חו"ל הכללי, מטבע לצדקה והביתה. לעשות את המאמצ אני גם מוכנה למענ מופע בקהילה יהודית. זה כבר בקטע של שליחות וזה מעוגנ בחוק הת פוצות הבלתי כתוב של קירוב ואחדות. או ל יני, אבל זה לא לגמרי לעזוב את הארצ מבחינתי, ועל זה כבר כתבתי שזו החופשה המושלמת מבחינתי. אז במ גרת המאמצימ להגיע אל הארצ המובטחת, גמ בפרשת השבוע וגמ במ ציאות הלא ברורה של ימינו בה אנחנו יושבימ בארצנו אבל לא בדיוק בריבונות מוחלטת, אפשר להכריז שחו"ל זה פה. עכשיו נותר רק להוזיל משמעותית את מחיר החופשות כי הבאתי חמישה ילדימ וזה אומר שני חדרימ בבית מלונ וימבה אוכל. ליברמנ לטיפולכ, בטוחה + כ פ שזה ישמח אותכ לעזור לדו ימ עמ הרבה • ילדימ. freepik איור: