שביעי

04.02.22 | ג' באדר א' תשפ"ב | 474 גיליון שביעי | 24 זיתוני נשמע חריפ עוד יותר: "ברור שיש בזה מימד לאומני. המ יודעימ שהמ גורמימ לנו נזקימ". מבחינתכ זה וג של טרור?  "כנ, בהחלט". "אני צריך את מוחמד" השליטה הכמעט מוחלטת של קב לנימ ערבימ בענפ הפועלימ מטילה מורא על החקלאימ, שמלבד זיתוני ושבי, רבימ מהמ ירבו להיחשפ ולה תראיינ לכתבה. "המ מפחדימ שהפ רנ ה שלהמ תיפגע", מ ביר אלקנה כהנ ממושב הזורעימ שבגליל התחתונ, "המ חוששימ שיחרימו אותמ ויפגעו להמ בציוד או בגידולימ". כהנ עו ק בחקלאות מאז היה נער, וכעת הוא מגדל זיתימ. ותחי 80- "ילדי שנות ה שגדלו בקיבו 90- לת ה צימ מכירימ את העבודה במשק. אבל הטכנולו השנימ 20- גיה התפתחה ב האחרונות, צריכ פחות ידיימ עובדות, העולמ התברגנ ולעתימ יש גמ בריחה מהערכימ הישנימ, ובתו כמ עבודת החקלאות. לוואקומ שנוצר בתחומ נכנ ו קבלנימ מהמגזר הערבי, שיצרו קרטל ששולט בכל השוק של אזור הגליל". לדבריו, מעבר לשיבוש בא פ קת פועלימ או בנזקימ מכוונימ מצד העובדימ, מתפתח איומ א טרטגי של ממש על שטחי הגליל. ”ניגשתי למכרז על עבודה בשטח, בכני ה למושב שלי, ולמכרז ניגש גמ קבלנ ערבי. מנכ"ל של מפעל שימו רימ גדול בארצ התקשר אליי ואמר לי שלמרות שהוא מעריכ מאוד את המפעל הציוני, הוא צריכ בשטח הזה את מוחמד יותר מאשר אותי, וביקש שאפנה לו את הדרכ. ”כולמ מדברימ על הטרור החקלאי הקלא י, וכמעט לא מודעימ לטרור הידיימ העובדות. המ לא צריכימ לגנוב או לשרופ לכ כלומ, אלא פשוט מח לקימ ביניהמ את הגזרות ותופ ימ את החקלאימ בגרונ. אמ חקלאי נקלע לחו בות, המ משתלטימ לו על השטח. מאות דונמימ עוברימ כל שנה מידי חקלאימ לידי עברייני קרקעות, וככ אנחנו מא בדימ את אדמות הלאומ שלנו". זיתוני מ ביר כיצד השיטה עובדת: "יש לא מעט חקלאימ שמאבדימ את השטח לקבלנימ ערבימ - לא באמצ עות מכירה, אלא על ידי ה כמ לש נימ ארוכות. זה כמובנ א ור, והקבלנ הערבי לא יודה כלפי הרגולטור שזה שלו, אבל לכולמ ברור שזה השטח שלו. לצערי, זה קיימ לא מעט". "המתנדבות הצילו אותי" בעקבות המצב הקשה באזור ובשל ני יונו האישי המר, כהנ החליט לעשות מעשה שייתנ מענה לחק "הרוב מפחדים להזדהות". כהן "חד משמעית, ואני גמ יכול להצביע על האנשימ שעשו את זה. היו גמ פע מימ בקטיפ, כשלא שמתי לב, שגנבו לי פירות. לא ח רות שיטות לפגוע בחקלאי". שמואל שבי מגבעת יואב שברמת הגולנ עו ק בחקלאות באופנ פורמלי כבר חמש שנימ, אכ הוא חלק מהענפ עוד קודמ לכנ. הוא אחראי על גידול אלפ תמרימ מכל הזנימ וה וגימ, 50 דונמימ, ולו 5,000 הפרו ימ על פני קח חלק במ פר שותפויות בקיבוצי דגניה א' וב' ובמושבה כנרת. כמו זיתוני, גמ הוא נתקל במצבימ דומימ. "אני לא יכול ל פור את הפע מימ שנתקעתי עמ חורה על העצימ בגלל שפועלימ לא באו, או את מ פר ההתנגשויות שהיו לי עמ קבלנימ ערבימ שגרמו לי נזק. המ יכולימ ל גור איתי, וכמה ימימ לאחר מכנ ל גור עמ חקלאי אחר ופשוט לא להגיע אליי. מדובר בנזקימ של אלפי שקלימ ויותר". יש בכל ההתנגשויות האלה גמ  מימד לאומני? "זה גמ וגמ. הרי כשהמ עובדימ אצל חקלאימ ערבימ, המ בחיימ לא יבריזו ולא יעשו בעיות, אלא יעבדו כמו שוורימ ובצורה מקצועית. אבל כשהמ עובדימ אצל חקלאימ יהודימ, ההתנהלות שלהמ שונה". סבא ואבא שלי אומרים לי 'אנחנו עשינו אלקנה כהן: ציונות והמדינה שמה אותנו מאחור'. אם לא נדאג שלמשה החקלאי יהיו ידיים עבריות, הוא ייאלץ להיעזר במוחמד ובתוך שנתיים השטח כבר לא יהיה שלו צילום: אוהד עומסי שר החקלאות עודד פורר עם חקלאי בקיבוץ בארי