שביעי

04.02.22 | ג' באדר א' תשפ"ב | 474 גיליון שביעי | 26 בכפר הנוער בנ שמנ. למדנו, גדל נו וחיינו על עבודה עברית. אני תל אביבי במקור, ועזבתי אותה כדי לגור בכפר חיטימ. זה מה שמעניינ אותי, וזה מה שאני אוהב. עבודה עברית זה ערכ שצריכ לשמר ולהגדיל אותו כמה שרק אפשר". שבי מ כימ עמ קביעת עמיתו. "המיזמימ האלה נותנימ רוח גבית וכוח לחקלאימ מול הקבלנימ הערבימ. ברור לי שהפתרונ לכל הבעיות הוא עבודה עברית. אינ פה שומ קשר לגז ענות. עבדתי עמ תאילנדימ, רואנדימ, נפאלימ וערבימ. ב ופ, עבודה עברית היא משהו אחר לגמרי, זו עבודה טובה ויעילה. לכוח העבודה העברי אכפת מהחקלאי ואכפת מהעצימ. מעולמ לא גנבו לי כלומ כשהע קתי עובדימ יהודימ, וזה לא קורה בעבודה עמ פו עלימ ערבימ. אני לא מביע פה דעה, אלא מ תמכ על הנתונימ בשטח. זה המצב ואי אפשר לייפות אותו". כהנ יודע כי הוא צריכ לחשוב על הטווח הארוכ, ולעבור לשלב המשפ טי והחקיקתי של יוזמתו, אולמ לד בריו, המציאות הקשה בשטח מכתיבה כעת את התנהלותו. "חשוב לגדל את הדור הבא של החקלאימ, אבל לצ ערי מציאות החקלאות היא כואבת מאוד היומ. בא ואבא שלי אומרימ לי 'אנחנו עשינו ציונות והמדינה שמה אותנו מאחור'. יש כל ככ הרבה בעיות, וביניהנ הטרור החקלאי. "אנחנו שואפימ גמ לקדמ חקיקה בנושא, אבל זה לא הזמנ. מדינת יש ראל הפכה את הגליל לחצר האחורית שלה. אמ לא נדאג שלמשה החקלאי יהיו ידיימ עבריות עובדות, הוא ייאלצ להיעזר במוחמד ובתוכ שנתיימ השטח כבר לא יהיה שלו. לכנ, בעת הזאת, אנחנו פחות עו קימ בעתיד, אלא יותר בהווה. כרגע, התוויית מדיניות מצידנו זו פריבילגיה. יותר • דחופ לטפל בפצע המדממ". לאימ בשטח. "הייתי ממקימי השו מר החדש לצד יואל זילברמנ", הוא מ פר, "ולאט לאט הרעיונ הזה קרמ עור וגידימ לכיוונימ נו פימ, בדמות יוזמות חקלאיות שבב י נ עומד ערכ העבודה העברית". לפני ארבע שנימ הוא מי ד את רעיונ הפועלימ העבריימ והקימ אר גונ מיוחד בשמ היוגב, שמ פק לח קלאימ עובדימ ועובדות יהודימ בגילי , בהמ בינ היתר בני נוער, בנות 23-15 שירות לאומי וגמ בוגרי צבא. "יש לנו עשרות חברימ שעובדימ עמ יותר משקימ ומעבדימ אלפי דונ 60- מ מימ בשנה. המ עו קימ בקטיפ, גיזומ ועבודות אדמה. צימצמנו את אחיזת הקרטל הערבי בשטח, ובעוד שנתיימ חברימ". 600- אנחנו רוצימ להגיע ל לצד היוגב, פועלימ גופימ נו פימ כמו רגבימ, חקלאות בעמק, אדמת שמיימ וכמובנ השומר החדש, כאשר בארגונו של כהנ משלבימ גמ מיז מי חינוכ. "לנערות יש תוכניות אחר הצהריימ, שכוללות לימודימ לבגרות. בנות השירות מתנדבות בקהילה, והע בודה של בוגרי הצבא מוכרת כעבודה מועדפת, ולהמ יש אפשרות ללימודי העשרה שונימ וגמ לימודי קודש". שבי מציינ לחיוב את עבודת מת נדבי היוגב. "קרה כבר כמה פעמימ שהייתי זקוק ברגע האחרונ לעובדימ, והמתנדבות פשוט הצילו אותי". גמ זיתוני רווה נחת מהידיימ הע בריות שמ ייעות לו, "העבודה איתנ שונה לגמרי. אצלנ מילה זו מילה, מעולמ לא היה מצב שייצא פרי אחד מהמטע ללא אישור. לפעמימ נוצר מצב שהעבודה יותר איטית, כי הנ פחות מיומנות, אבל זה עדיינ שווה לי יותר מה ידור הקודמ. כשהתחלתי לעבוד עמ היוגב, והייתי בינ הראשו נימ, חקלאימ אחרימ אמרו לי שאני לא נורמלי שאני לוקח עובדות לא מקצועיות. אני יכול להגיד לכ שעכ שיו כולמ עומדימ בתור ומחכימ שהנ יתפנו לעבוד אצלמ". "לטפל בפצע המדמם" ימי הקטיפ שהיו השנה 40 מתוכ 90- לזיתוני במטעי האבוקדו, בכ אחוזימ עבדו מתנדבות הארגונ, ורק בשאר הוא שכר פועלימ ערבימ. "חשוב מאוד שתהיה עבודה עברית. המדינה צריכה ל ייע למאמצ הזה ול ייע לארגונימ שפועלימ בתחומ". 2022 יש מי שיגידו שבשנת  המונח 'עבודה עברית' הוא מיושנ, ואולי אפ גזעני. "אני למדתי בפנימייה חקלאית צילום: אוהד עומסי לפעמים הפועלים לא היו מגיעים ומשאירים רון זיתוני: אותי עם פירות על העצים, או שהקבלנים הביאו יותר עובדים ממה שסוכם, מה שגרר עלויות גבוהות. גם כשעבדו, לא פעם גרמו לי נזקים מכוונים "גזענות? זה המצב ואי אפשר לייפות אותו". מתנדבות בעבודה "מעולם לא גנבו לי כשהעסקתי יהודים". שמואל שבי