שביעי

25.02.22 | כ"ד באדר א' תשפ"ב | 477 גיליון שביעי | 4 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… באמצע שנות העשרים שלי הוצאתי שיר לרדיו שהפכ בינ יומ ללהיט המושמע ביותר בכל תחנות הרדיו. הקליפ שליווה אותו שודר בכל ערו צי הטלוויזיה והזמינו אותי מכל ערוצי התקשורת להתראיינ. אחרי כמה שנימ של עבודה על האלבומ היה נדמה ש ופ ופ החלומ מתגשמ וגמ לי יש את רגע התהילה שלי שבו אהפוכ מ ינדרלה לנ יכה ואחיה בארמונ באושר ובעושר עד עצמ היומ הזה. אכ המציאות היא לא יפור אגדה והיה איזה רגע שמ שהרגשתי שזה יותר מדי בשבילי. בדיעבד קשה לי קצת לז כור מה כל ככ הפריע לי. הייתי אז אדמ אחר. זמרת, צעירה, תל אביבית, שמא לנית ו נובית; והיומ אני מושבניקית, דו ה, ימנית וזקנה. אבל זכור לי הפער בינ להיות ברגע אחד בטופ של הטופ וברגע שאחריו בתחתית של התחתית, תחושת חו ר האיזונ הקיצוני שגורמת לחו ר איזונ נפשי. אני יודעת שזכרונותיי לא מצליחימ להעביר את החוויה במלואה, ואני מת נצלת מעומק נשמתי על ככ )ומתבא ת כי לו יכולתי לה ביר את עצמי כמו שצריכ אולי יכולתי לעשות יותר כ פ בהרצאות(. אבל לאחרונה אני שומעת על יותר ויותר אומנימ שלא משנה כמה המ מפור מימ, אהובימ ומרוויחימ אחלה כ פ, המ כולמ מתמודדימ עמ חרדות ובעיות נפשיות. המ אומרימ את זה בריש זה לא סוד. גלי. לדוגמא, שלמה ארצי, שעד היומ, לפני כל מופע בקי ריה הוא בטוח שלא יבוא מ פיק קהל, למרות שהוא ממלא קי ריות כבר מיליונ שנה בקללל. אור נה בנאי, עוד לב מיינ טרימי, שעל אפ שלאחרונה פגה לא מעט ביקורת ציבורית, היא עדיינ מצחיקה אותנו לא מעט. גמ היא מודה בריאיונ שהעניקה לארונה שהיא ובלת מחרדות ואפ עברו בראש מחשבות אובדניות. בנו פ אפשר לראות מ ביב שככל שאתה מפור מ, ככ קשה לכ להחזיק מערכת יח ימ זוגית יציבה. נכונ, לא כולמ, אבל זו בהחלט תוצאה מוכרת. הבמאי קוונטינ טרנטינו מ תובב לאחרונה לא מעט בישראל, ושמע תי ממקור ראשונ שהבנאדמ לא מצליח לקומ בבוקר אמ הוא לא שותה כמויות בלתי נדלות של אלכוהול. למה? כי זה ני יונ קשה, זה עומ יתר, זה להיות בחוצ כל הזמנ, חשופ לאהבת הקהל ולתחושה שאתה שייכ לכולמ, לחיות ב רטימ ודמיונות. להיות מכור לכבוד. אבל ככל שאתה צורכ יותר אתה צריכ יותר ולכנ זה אפ פעמ לא מ פיק. אמ בהתחלה משמח אותכ שאומרימ "וואי איכ נהנתי מה רט שלכ" אז ככל שהז מנ עובר אתה חייב שינשקו לכ את היד, ואחר ככ שישתחוו בפנייכ, ולב ופ 'כל זה אינו שווה לי'. דיברתי עמ מו יקאי דתי שאמר לי שהוא מקנא בנו, הנשימ שזוכות לע שות את האומנות שלנו בקדושה. שא לתי למה, הוא די מצליח במגזר הכללי, שלא עשני כוכב לאחרונה אני שומעת על יותר ויותר אומנים, שלא משנה כמה הם מפורסמים, אהובים ומרוויחים אחלה כסף, הם כולם מתמודדים עם חרדות ובעיות נפשיות והוא ענה שבכל שעל וצעד מתערבימ לו בהחלטות, ויש שיקולימ זרימ, מלבד המו יקה, של כדאיות, הצלחה, יח"צ, תדמית. ב ופ אנחנו עושימ מו יקה מתוכ מקומ עמוק בנשמה שרוצה לחבר ולהתחבר, אבל כשמתחילימ להיות שי קולימ כלכליימ העולמות מתערבבימ. מזהיר אות רבי נחמן מברסלב נו מפני "מפור מ של שקר": רבנימ שאינמ ראויימ להנהיג )לאחרונה אנו שומעימ על לא מעט כאלו לדאבוננו( ובאמת אומרימ במשנה שהכבוד עשוי להוציא אדמ מהעולמ, לנתק אותו מע צמו ומכל מה שבאמת חשוב ואפילו לגרומ לו לרצות למות. אז אפילו שא נונימיות אינה ערכ בימינו ושלפעמימ נדמה שלו היינו מפור מימ אז… אפשר לחזור לקונכיה שלנו ולשמוח "שלא • עשני מפור מ". shutterstock איור: