שביעי

עונ בעדני, שיהיה אחד מראשי מוע צת חכמי התורה של ש" ; וגמ שלמה לורניצ, שיהפוכ אחרי הפרשה הזו לח"כ נמרצ מטעמ אגודת ישראל, נעצר. הרב אליהו היה היחיד מה שלושה שהועמד לדינ, לצד ארבעה צעירימ נו פימ. עד היומ נתפ ת ברית הקנאימ כגופ מחתרתי שפעל לחתור תחת השלטונ הישראלי. המשטרה ושירות הביטחונ, שנקרא אז ש"ב, חשפו את ליקי הנשק של הארגונ, וחב ריו הואשמו בינ היתר ב עיפי בגי דה במדינה, קיומ מחתרת מחומשת, החזקת נשק ואפ החזקת חשיש. על פניו, הרב אליהו וחבריו היו אמורימ לרצות שנימ ארוכות של מא ר, אבל המ שוחררו כעבור חודשימ בודדימ. לכלא אלא שהמ ישבו מ פר חודשימ בלבד. ד"ר אופירה גראווי קובל קי, מרצה בכירה במכללה האקדמית צפת ועמיתת מחקר במו ד הרצל שבאוניבר יטת חיפה, חוקרת את ההי טוריה הפוליטית בישראל. היא גילתה מ פר ממצאימ שמעמידימ את כל הפרשה באור אחר לחלוטינ. לד בריה, אינ דבר כזה 'מחתרת' ברית הקנאימ, ועל אישומ הפצצה בכנ ת מוטל צל כבד של "עבודה מבפנימ" מצד אנשי שירות הביטחונ והמשטרה. הממצאימ החשובימ והמטלטלימ ביותר עלו מדו"חות משטרה שג ראווי קובל קי הצליחה למצוא, ובהמ כתוב, שחור על גבי לבנ, כי מי שהחדיר את הפצצה לכנ ת היה וכנ שירות הביטחונ שני ה לשדל חבר מחתרת אחר בברית הקנאימ - שאפ הוא, מתברר, היה מודיע של מש טרת ירושלימ. כלומר, שני וכנימ של גופי ביטחונ שונימ, שלא ידעו אחד על קיומו של האחר, היו למ עשה אחראימ להטמנת הפצצה. את הדברימ בדו"ח כתב לא אחר ממפקד מחוז ירושלימ באותמ ימימ, ניצב לוי אברהמי. כלומר, מדובר בפר שה שהיא, למעשה, יותר 'שמפניה' מאשר מחתרת. הכפייה של מפא"י כדי להבינ את הפרשה, חשוב לה כיר את הרקע של אותמ ימימ ו ערימ. שורת אירועימ אלימימ, רבימ מהמ על רקע מחלוקות בענייני דת, התרחשו בישראל. מכוניות של אנ שימ הנו עימ בשבת נשרפו בחוצות ירושלימ, איטליזימ לא כשרימ עלו באש, ובציבור החרדי והדתי התעו רר זעמ על היח לעולימ מארצות ערב שישבו במחנות העולימ. לור ניצ, ששוחרר בלא כלומ על חברותו בארגונ, היה אחד הלוחמימ הגדולימ למענ חינוכמ היהודי ברוח ישראל בא של העולימ. "היו כל מיני התארגנויות של גור מימ שנקטו פעולות אלימות", אומ רת ד"ר גראווי קובל קי. "זה לא היה ברמה של מחתרות, אלא חבר'ה צעירימ שכע ו על מה שנראה בעי ניהמ כמו ני יונות של השלטונ לדכא או להעביר עולימ על דתמ - הכ פייה של החילונ, הכפייה של מפא"י. אבל בינ מה שהמ עשו לבינ 'מחתרת שהולכת לפוצצ את המדינה' המרחק הוא רב מאוד. "המ גמ לא היו היחידימ באותה תקופה שפעלו באלימות. אנחנו מד . נשק היה זמינ 1951 ברימ על שנת מאוד בציבור, אינ חוכמות. אנשימ האמינו שהמ יכולימ לקחת את החוק לידיימ. היו ליקימ במקומות רבימ. בתקופה הזו הגיע עמו קיננ והניח פצצה בביתו של שר התחבורה הדתי, דוד צבי פנק . מדו"חות המשטרה עלה שהמ בעצממ לא ראו באותמ אירועי אלימות של הצתת מכוניות וכיוצא בזה פעילויות של מחתרת, אלא יותר אירועימ פונטניימ של ציבור זועמ". ההצתות היו בגדר אלימות עממית? "לפי הדו"חות היו התארגנויות פונטניות, שמהנ יצאו אירועי אלי מות, והיה קשה לעקוב אחריהנ. הנה גת המדינה לחצה על גופי הביטחונ למצוא פתרונ לבעיית ההצתות, אכ לא היו הוכחות מפורשות כי קיימת מחתרת". המשטרה והש"ב פעלו להחדיר מודיעימ ו וכנימ לתוכ אותנ התא רגנויות בירושלימ. נעשו מעקבימ אחר פעילימ פוליטיימ ואחרי רב נימ. דו"חות המשטרה מגלימ כי המ חשדו בראש עיריית ירושלימ, שלמה זלמנ שרגאי, שהוא מיודד עמ חברי ברית הקנאימ; נחשדו גמ רבנימ בעלי שמ, בהמ רבה הראשי של ירושלימ, הרב צבי פ ח פרנק, שהוציא כביכול פ קי הלכה למעשיהמ האלימימ של ברית הקנאימ. "ריגלו אחרי כולמ והיו שתולימ בכל מקומ", אומ רת גראווי קובל קי. בנו פ, היא טוענת, האשמות כאילו הרב פרנק ושרגאי )ממיי די תנועת תורה וע בודה( היו שותפימ למעשי אלימות הנ "מופרכות". אחרי שגופי הביטחונ שתלו את ה וכנימ בקבוצה הירושלמית של הממצאים המטלטלים עלו מדו"חות שבהם כתב מפקד מחוז ירושלים כי מי שהחדיר את הפצצה לכנסת היה סוכן שירות הביטחון, שניסה לשדל חבר אחר בברית - שאף הוא, מתברר, היה מודיע של המשטרה רשימת העצורים בעקבות חשיפת "המחתרת". משמאל: דו"ח משטרה על מעצר הרב אליהו והרב שמעון בעדני צילום: פלג לוי דר' אופירה גראוויס קובלסקי 04.03.22 | א' באדר ב' תשפ"ב | 478 גיליון שביעי | 36