שביעי

04.03.22 | א' באדר ב' תשפ"ב | 478 גיליון שביעי | 38 מימין: מפקד מחוז ירושלים לוי אברהמי, הרב אליהו וח"כ לורינץ , ויקיפדיה 90 צילומים: יוסי זמיר - פלאש ברית הקנאימ, הגיע הרגע שבו תי כננו לתפו את החבורה בזמנ אמת - בכנ ת, רגע לפני הטלת הפצצה. אלא שהאירוע ה תיימ בפאר ה ואפ אחד לא נעצר בכנ ת, אלא בגל מעצרימ מ יבי של עשרות צעירימ דתיימ וחרדימ. לטענת גראווי קובל קי, ה י בה שאיש מחברי ברית הקנאימ לא נעצר בכנ ת ברורה: משומ שהפצצה הייתה בידי וכנימ שתולימ, ולכנ היא גמ לא נזרקה. כל צמרת מש טרת ירושלימ הגיעה לכנ ת באותו יומ, כולל ראש הש"ב אי ר הראל וה מפכ"ל עמו בנ גוריונ )בנו של ראש הממשלה(. הראל עידכנ את יו"ר הכנ ת יו פ שפרינצק על האירוע ועל החדרת ה מויימ לטובת מעצרמ של חברי ברית הקנאימ. שפרינצק נבהל והקדימ ל יימ את הדיונ על גיו הבנות. בדו"ח המשטרה נכתב: "המעצרימ לא בוצעו בגלל שהמודיע נותר עמ הפצצה ביד, והוא לא הצליח להפליל את חברי הקבוצה". מפקד מחוז ירושלימ כתב כי בפו על, שני האנשימ שני ו לשכנע זה את זה לזרוק את הפצצה היו למעשה וכנימ שלא ידעו אחד על קיומו של השני. "לרוע המזל נמצאה הפצצה בידי המודיע של הש"ב, אשר ני ה להעבירה למודיע אחר שלנו על מנת שהלה יפעילה - וזה כמובנ ירב. שני המודיעימ )אשר לא ידעו כי רעהו המודיע( עשו כמיטב יכולתמ להעביר אחד לשני את הפצצה )על מנת שה שני ייא ר(", כתב אברהמי ולמעשה גילה שמחדיר הפצצה לכנ ת הוא לא אחר מאשר וכנ ש"ב. שאלה רלוונטית לימינו בבית המשפט הכחישו כל חברי ברית הקנאימ כי בכוונתמ היה לזרוק פצצה בכנ ת. האישומימ המפוצצימ על בגידה במדינה צומצמו ונעלמו, ועונשי המא ר נגזרו בהתאמ. הראל כתב ב פרו שהעונשימ הקלימ נבעו מככ שלא רצו לפגוע בעתידמ של הצעירימ הללו. "זה נשמע מופרכ. למעשה, כל האירוע בכנ ת היה יוזמה של שירותי הביטחונ, שביקשו לבצע פעולה והיא פשוט לא צלחה. חברי ברית הקנאימ הורשעו על עניינימ שוליימ והשת חררו". היה להמ ליק נשק. "מצאו ליק שהיה שייכ לאנשי הלח"י, ליד המו ד שבו לימדו. האמ זה נועד לפעילות של מחתרת? את זה המ לא הצליחו להוכיח". וב ופ הייתה הודאה של הרב אליהו במשפט. "עד שלב מ וימ, כל העצורימ הכחישו את האשמות מכל וכל, ואז 1952- היה משבר פוליטי בישראל. ב היו בחירות, ודוד בנ גוריונ רצה לה קימ ממשלה עמ הדתיימ. האירוע הזה הקשה מאוד על הקמתה, והמפלגות הדתיות לחצו ל גור את ה יפור. המשפט נעצר, וכל העצורימ השתח ררו בערבות ונ עו להיפגש עמ הח זונ איש. אחר ככ המ הודו בהאשמות המצומצמות והשתחררו כעבור ממ פר חודשימ". החזונ איש דרש מהמ להודות? "בלי המעורבות שלו, ה יפור לא היה נגמר. החבר'ה האלה לא רצו להודות בשומ דבר. המ טענו שהמ חפימ מפשע ואני לא בטוחה שזה לא נכונ". מה את לומדת מהפרשה הזאת? "הפרשה מעלה המונ שאלות. יש יבה שהחוק שמחייב צו בית משפט כדי לבצע מעקב, חוקק רק אחרי . זה אחד 1977- המהפכ הפוליטי ב החוקימ הראשונימ של מנחמ בגינ. שלטונ מפא"י עקב אחרי כולמ, ולכנ השאלה שצריכה להישאל והיא רל וונטית מאוד גמ לימינו: איכ מערכת שאמונה לשמור על החוק, ללכוד פושעימ ועבריינימ, עובדת בתוכ גבולות ברורימ? "השאלה תמיד היא איפה עובר הגבול, איזו בקרה יש, מי מפקח ואיכ מפקחימ על הפעולות הללו, ולא מפילימ על אנשימ האשמות שווא. בפרשה הזו נעשו ריגולימ לא חוקיימ, נעצרו עשרות אנשימ חפימ מפשע, ורובמ ככולמ שוחררו, בעוד אלו שנעצרו באשמת בגידה שוחררו • כעבור מ פר חודשימ". היו התארגנויות של צעירים שנקטו באלימות. הם כעסו על מה שנראה בעיניהם כמו ניסיונות של השלטון לדכא או להעביר עולים על דתם. יש מרחק רב בין זה לבין "מחתרת שהולכת לפוצץ את המדינה"