שביעי

31 | 18.03.22 | שושן פורים תשפ"ב | 480 גיליון שביעי מעריכה מ פיק את החשיבות של הזהות היהודית שלכ. אמ תקראי את דבריי בלב פתוח ותגיעי למ קנה שבכל זאת את רוצה להמשיכ בדרככ, נו! מה לעשות? אבל אולי, א-ו-ל-י, תגלי בדבריי איזה חידוש שלא שמעת עליו או לא שמת לב אליו עד כה, והוא יכול לשנות את עמדתכ… הרי אמ כנ, זו זכותי וחובתי לע שות את המאמצ לשמ ככ. כל יצור עלי אדמות מורכב מגופ ונפש. השאלה היא: אני גופ שיש לו נשמה או אני נשמה שיש לה גופ? זה לא משחק מילימ. השאלה היא מה מבינ שניהמ הוא העיקר ומה הטפל. הגופ נוצר על ידי חיבור שני תאימ גשמיימ שא פשר לראותמ על ידי מיקרו קופ. הנפש - מציאות רוחנית - באה ממקור החיימ: בורא עולמ ומנהיגו. נכונ שבגופו היהודי דומה למי שאינו יהודי ויכול ,DNA להיווצר ממנו ואפ לרשת תכונות דרכ ה אבל הנפש ותכונותיה מגיעות ממקור הנשמות שקבע שנפש יהודית באה דוקא על ידי אמ יהודיה. הרי שאת, אחותי, זו שקובעת שכל יוצאי חלצייכ יהיו בעלי נשמה יהודית. מהו ההבדל בינ נשמה יהודית לזו שאינה יהודית? ישננ כמה שכבות: מודעות, תת-מודעות ועצמ. איזו מהנ, לדעתכ, יותר חזקה, משפיעה וגוברת על השאר? הפ יכולוגיה המודרנית מ כימה למה שהתורה קבעה לפני אלפי שנימ: העצמ והשכבה התת-מוד עת משפיעימ על הרובד המודע. אולי את מכירה את הפתגמ: "ישראל, אפ על פי שחטא, ישראל הוא". זאת אומרת: להיות יהודי זהו מצב עצמי שאנחנו לא יכולימ להתנער ממנו. ירשנו אותו מלידה. אנחנו רק יכולימ לבחור אמ לחיות בהתאמ או לא. אולי תגיבי: "לא מעניינ אותי כל הקטע הזה של הדת. למה שיעניינ אותי מה שלא מעניינ אותי?". אמנמ לא בכל דבר שלא מעניינ אותי אני צריכ להתעניינ. אכ יש יוצא מנ הכלל: כשמדובר על מה שנוגע ופוגע בעצמ החיימ שלי. אמ מישהו יבוא ויגיד לי שאני עומד ל בול בל בלתי נ בל בעקבות הנהגה זו או אחרת שלי, האמ לא ראוי שלפחות אשמע מה בפיו לפני שאני ממשיכ הלאה? אל תחמיצי את ההזדמנות להתעמק בחכמה עתי קת היומינ שבמורשתכ היהודית לפני שאת זורקת אותה לאשפה. בטח יהיו כאלה שינ ו להשפיע עלייכ לעזוב את אחמד בגלל ה כנות הכרוכות בזה ו טטי טיקות כאלה או אחרות. אפילו אמ זה לא יקרה עמ אחמד, "כי הוא שונה" - ואולי דוקא בגלל שהוא שונה- מחוב תכ להכיר טוב טוב את מורשתכ לפני שאת מחליטה להתנתק ולנתק את ילדייכ ממנה. אמ אחמד הוא איש כנה וחכמ הוא בטח ירצה שהחלטתכ תהיה כתוצאה ממודעות מלאה לזהותכ ולא בגלל שאת מהחלשות שלא מבינות את המשמעות של ההחלטות שלהנ בנו שא זה ואפשר לשחק אתנ ולנצל את החולשה הזאת... אולי עכשיו תביני איכ אני פונה אלייכ כ"אחותי" אמ אני בכלל לא מכיר אותכ. אמנמ בהמונ דברימ אנחנו שונימ ואני לא מכיר אותכ. אבל במישור אחד, המישור הכי משמעותי, המהותי והעצמי - היהודי - אנחנו לא רק דומימ אלא זהימ. כמו אחימ, שאפילו כשהמ שונימ אחד מהשני, המ זהימ בככ שהמ ילדימ לאותמ הורימ. אינ בנ שהוא יותר או פחות בנ של הוריו משאר אחיו על אפ שייתכנ שהוא יתנהג יותר או פחות בהתאמ. ל יומ: זכרי שאת חלק מ"ממלכת כהנימ וגוי קדוש". את נ יכה, בת מלכ, ויש לכ תפקיד חשוב ומיוחד בחיימ. ייתכנ שהורייכ ומורייכ לא מודעימ לזה או לא מאמינימ בזה ולכנ נמנע ממכ הידע החיוני הזה. את לא חייבת לשלמ את החשבונית המו רית שלהמ. זכותכ וחובתכ ללמוד מיוזמתכ את כל מה שח ר בחינוככ מ יבה זו או אחרת. הרימי טלפונ לאיזו שליחת חב"ד שתרצי ותגידי לה שאת מעוניינת ללמוד יותר על זהותכ ותפקידכ כ"בת שרה, רבקה, רחל, ולאה" בעידנ הפו ט-מו דרני. אני בטוח שלא תתאכזבי. ואמ הלימודימ יצליחו ותחליטי להקימ בית יהודי, אל תשכחי לשלוח לי הזמנה לחתונה. הרי אנחנו • משפחה… לא ככ? תנו לסיפור לייק בדף התחרות אהבתמ? לדיווחים ולתרומות: 074-787-13-90 מה שכן אפשר וחשוב לחקור פה הוא מה המשמעות להיות "יהודי". כשאת אומרת "אני יהודיה" למה את מתכוונת? ושירים על מנת לשכנע את הבת שלא תיפול לבור ההתבוללות. בשבועות הקרובים נביא לכם את החיבורים שעלו לגמר, נשמח שתדרגו את הסיפור דרך סריקת הברקוד. או חפשו בגוגל: "תשכנעו אותה - להבה".