שביעי

18.03.22 | שושן פורים תשפ"ב | 480 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… עוד מרחפימ מח אדי האלכוהול גיגות פורימ והילדימ מחפשימ את כל המחבואימ שבהמ ני יתי לה תיר )ללא הצלחה( את כמות הממתקימ המפלצתית ממשלוחי המנות, מה שממש מזכיר לי את האפיקומנ ואת הרגע הזה שכבר אי אפשר להמשיכ את הדחיינות וחייבימ להתחיל לנקות לפ ח. לא, עוד לא התחלתי. למרות שיש בי חלק שמשתוקק להגיע לפינות הנידחות ולהביא את כל הבית לאיפו , למיינ ולזרוק את מה שלא צריכ, להבריק עמ חומרימ מ וכנימ ויש את החלק השני שצועק: "תעזבו אותי באמשלכמ". אבל אז אני מזכירה לעצמי שאני האמא פה בבית וחוזרת ללופ של לנקות. במהלכ השנימ עברתי עמ פ ח את כל קשת הרגשות - קצת כמו לגדל ילדימ אולי. אז נלחצתי, ונחרדתי, ונבהלתי, והגזמתי, וכע תי, והתקרבנתי, והר געתי, והתלהבתי, והתעייפתי, ועפתי, ונחתתי, ושמחתי, וה תפקתי. היומ אני שמחה לומר שאני עדיינ מרגישה את כל אלו אבל בווליומ הרבה יותר נמוכ. נכונ שזה וג של מרתונ אבל ב ופ זה עובר, וכמו כל דבר בחיימ הכל זה בראש. אני מקפידה להתייח לנקיונות האלו בעיקר ברוחניות ולא בגשמיות, כי אמ לא מתחברימ במהות זה ח ר משמעות ומש עממ. אז אני בוחנת היטב את כל הקולות שעולימ לי בראש, גמ ביומיומ הכללי אבל לפני פ ח בכלל, ממיינת, ממננת ומ ד רת אותמ לפי תגימ: #מזיקות #מיותרות #מועילות #דמיונות #פרשנות # תמי כבר ת׳מוח ופשוט תנקי… שלמדתי במהלכ יש כל מיני שיטות השנימ. יש את ההיא של מארי קונדו - תזרקו את כל הבגדימ מהארונ שלכמ על המיטה בערימה - המהלכ הזה הוא מפ תיע בפני עצמו כשפתאומ אנחנו רואימ איזו כמות מפלצתית של בגדימ יש לנו. אחר ככ מתחילימ ל דר - לוקחימ בגד ומרגישימ אמ הוא משמח או מרגש אותנו. אמ לא, אומרימ לו "תודה רבה" ומני חימ אותו כלאחר כבוד בשקית המיועדת לגמ"ח השכונתי. את כל הבגדימ שהשא רנו מגלגלימ ומ דרימ ב ל לה. יש את שיטת המינימליזמ שדוגלת פריטימ בארונ בלבד! כולל 27 בהשארת אביזרימ!, ובכלל להשאיר בבית רק מה שמשתמשימ בו, מה שמוביל אותי לשי טה של מיכל פרצ שאני מכירה כ"שיטת המגירות". בכל מגירה שאני מנקה אני בודקת למה אני רוצה להשאיר את החפצ הזה, האמ הוא באמת משמש אותי? מה החפצ הזה משדר לי? או אומר עליי? אמ אני משאירה חצאית שקטנה עליי האמ אני לא מוכנה להודות בככ שהגופ שלי השתנה? לא חיה בהווה ובעכשיו? ויש את "הדרכ" מפי הרבנית שו למית פישר )על פי דרכו של הרב אשר פריילנד זצ"ל( שזו שיטת ה"ללא מאמצ". לעשות הכל בפשטות בלי לח שוב יותר מדי, לתת לידיימ לעבוד ולא לפתוח את המח ולה תכל כמה עשיתי וכמה עוד נשאר לי לעשות. להיות מרו ניקוי ראש הילדים מחפשים את כל המחבואים שבהם ניסיתי להסתיר את כמות הממתקים המפלצתית ממשלוחי המנות, מה שמזכיר לי שכבר אי אפשר להמשיך את הדחיינות וחייבים להתחיל לנקות לפסח כזת ברגע, בהווה, ולא להתיש את עצמי עד שאני אתעייפ ואתפוצצ על כל בני הבית שהמ לא עוזרימ מ פיק. אפשר להשתמש כשחושבים על זה בכל לימוד ושיטה רוחנית ולהקביל את זה לניקיונ של פ ח. הרי כל ה יפור זה לה בדיל, לברור ולנקות, מבחוצ וגמ מבפנימ. קיצר חפרתי לא מעט על לנקות במקומ ללכת ופשוט לנקות, ומה לעשות שזה הזמנ של העבדות לקראת הגאולה הקרבה, אז אני אעזוב אתכמ כרגע ומיד במוצ"ש בלי נדר אהפוכ ללכלוכית וכמובנ שאהפוכ את זה ל טורי )ב טייל של ה טורי של אקוויאנו - הילד האפריקני שנמכר לע בדות מבית "ה טורי של אווה"(, כי בני גוד לכל מה שכתבתי פה לעיל על עבודה פנימית אז - אמ זה לא בחוצ באינ טגרמ • זה לא ממש לא קיימ... shutterstock איור: