שביעי

25.03.22 | כ"ב באדר ב' תשפ"ב | 481 גיליון שביעי | 26 אזרחיה' או 'כל ישראליה', מאשר מדינה יהודית. "וה יפור הזה משמעותי כמו בנ לנו, שומרי התורה והמצוות. אמ חשבנו שלא משנה מה יקרה עמ יל דינו ונכדינו, כאנ בישראל המ יהיו יהודימ ויתחתנו עמ יהודימ - זה כבר לא בטוח. ההתבוללות, מושג שאני לא כל ככ אוהב, עלתה לישראל. במחקר שערכתי גיליתי שבינ חמישה לעשרה אחוזימ מהנישואימ בישראל המ של יהודימ עמ לא יהודימ. הרוב הוא גברימ יהודימ שמתחתנימ עמ עולות, זכאיות חוק השבות, שאיננ יהודיות". מה הבעיה עמ מושג ההתבו  ללות? זאת המציאות, לא? "התבוללות קלא ית זה טוד נט יהודי באוניבר יטה אמריקאית, שמאבד את זהותו היהודית. כאנ מדובר באנשימ ש'מתבוללימ' בתו כנו. זה שונה, ולכנ נצטרכ להמציא שפה חדשה. אני קורא לרבנימ ול מחנכימ שלנו: צעקות בנו ח 'הת בוללות' ו'זה לא ב דר', ו'הנישואימ הללו המ נגד ההלכה', דברימ שאני באופנ אישי מאמינ בהמ בכל ליבי, לא יחזיקו מעמד. זה לא מדבר להרבה ישראלימ שתוהימ מה בעצמ ההתבו ללות כאנ, הרי הוא ואני אותו דבר. הוא שירת בצבא, הולכ איתי כתפ אל כתפ. "עלינו להתמודד עמ מציאות שבה נצטרכ לשכנע את הילדימ שלנו מדוע לא להתחתנ עמ האנ שימ האלה. איכ מ בירימ את זה? מה הכלימ? טובי המחנכימ והרבנימ שלנו צריכימ להתחיל ולדבר על זה בישיבות, באולפנות ובמכינות. "יותר מזה: אנחנו צריכימ להת מודד עמ המ רימ הללו גמ בציבור הכללי, ולא רק לדאוג לציבור שלנו. יש להתחיל לשאול מה עושימ עמ האנשימ האלה? איכ מכבדימ אותמ, וגמ אומרימ שלא מתחתנימ איתמ? אלה דילמות שלא התמודדנו איתנ מעולמ, אולי רק בזמנ החשמונאימ, כשאנשימ גוירו בכפייה, מה שאי אפשר לעשות בזמננו. צריכ לפתוח את הדלת באהבה וברגישות ועל פי ההלכה לאלו שרוצימ להתגייר, וזה בדיוק מה שעשינו בחוק הגיור החדש". מדוע דווקא הימינ מפגינ קשי  חות לב לנוכח משבר הפליטימ האוקראינימ? "לצערי הרב, דווקא בגלל המדיניות של השמאל בשנימ האחרונות, יש ראל איננה יכולה להיות יותר נדיבה. אותמ פוליטיקאימ, פעילימ וארגו נימ שקראו וקוראימ למדינה לפתוח את שעריה ללא גבול, המ הראשונימ להילחמ ולמנוע את יציאתמ מכאנ של אותמ פליטימ או מהגרימ. אנחנו יודעימ את זה על מכ דברימ שקו רימ כרגע וקרו בעבר. לכנ, דווקא האנשימ האלה גורמימ למדינת ישראל להקשיח את עמדתה במקומ שבו אולי היא הייתה רוצה להיות יותר רכה. "אמ המדינה הייתה יכולה לדעת שהיאקולטתפליטימ ומ ייעתלהמעד יעבור זעמ, וברגע שהמציאות תחזור למ לול היא תקנה להמ כרטי חזרה לאוקראינה, שיבנו אותה מחדש - הימינ היה מברכ על ככ. אלא מה, האוקראינימ לא ירצו לצאת כל ככ מהר, והישראלימ שדורשימ להכני אותמ יילחמו בבג"צ ובדרכימ אח רות כדי להשאיר אותמ. המ יטענו שהאוקראינימ כבר השתקעו בארצ, וזה לא מו רי להוציא אותמ. השמאל יורה לעצמו ברגל. אמ הוא היה אומר 'בוא נכני איק אנשימ ואנחנו מתחייבימ פומבית להיות הראשונימ להוציא אותמ כשהכל ייגמר', השיח והמדיניות היו שונימ בתכלית". הפכנו למדינת הגירה פישר, תושב ירושלימ, למד בצ עירותו בישיבת מרכז הרב, ישיבת עתניאל והאוניבר יטה העברית. עמ תלמידיו הוא מרבה לדבר על ו גיית הגבולות בהגירה, והלב שצריכ להיות בעי וק הזה. "בחוג למדיניות ציבורית אנחנו מנ ימ ללמד את ה טודנטימ איכ מתמודדימ עמ אתגרי המחר. הכי קל להתמודד עמ אתגרי האתמול. דוד בנ גוריונ היה אומר שהי טוריונימ תמיד יודעימ להגיד מה היה, אבל להגיד מה יהיה ואיכ לעשות - אלו שאלות מורכבות הרבה יותר. "הגירה זו מדי ניות של גבולות, ולשימ גבול תמיד יפגע במישהו, גמ אבא ששמ גבול לילד שלו. כל מדינה צריכה לגבש מדיניות הגירה, אבל לישראל אינ חוק הגירה. יש לנו את חוק השבות, שמ דיר כני ה ליהודימ ובני משפ חותיהמ, וחוק כני ה לארצ שלא מ דיר בצורה מ פקת מי יכול להיכנ ומי לא. לכנ אינ מדיניות ברורה: לא לגבי פליטימ, לא לגבי מהגרי עבודה ובני משפחותיהמ, ולא לגבי מ תננימ. מדינת ישראל לא הפנימה עדיינ את ההצלחה הפנומנלית שלה, שהפכה אותה למדינת הגירה לכל • דבר ועניינ". כשהקבוצה שאינה יהודית ואינה ערבית תגדל ותרצה ייצוג, היא ככל הנראה תשנה את המאזן הפוליטי. זה יחזק את מי שמצדד בתפיסה שישראל צריכה להיות 'מדינת כל אזרחיה' ולא מדינה יהודית 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש "הסיפור הזה משמעותי לשומרי המצוות". יהודים בכותל המערבי