שביעי

41 | 01.04.22 | כ"ט באדר ב' תשפ"ב | 482 גיליון שביעי אור רייכרט החבר י ם של ר י י כרט orreut@gmail.com לה ערות, הארות והמלצות על מסעדות: ……… "המזווה" ,42 המושב פרדס חנה כרכור 22:00-8:30 :' א'-ה ימי ו' וערבי חג: 15:00-8:30 כשרות: רבנות פרדס חנה כרכור סולם רייכרט מעדניית בוטיק. כוסו כיסאו חנות וכיסאות בחוץ. כיסו זול. כעסו בעיקרון יש בשרים מעושנים טריים, אבל נגמר. לנצור הוד, מודה לך. ומזל טוב לאחייניות שלי! החמוצים ועוזריהם רייכרט הצפין לפרדס חנה כרכור, ופגש שני חבר'ה חביבים שמנהלים את "המזווה" עם הרבה פשטות שמכסה אהבה אמיתית לבשר חריש, אחר הצהריימ, יומ הולדת לשתי האחייניות המדהימות שלי, הלל ולחנ. טלפונ מהעורכ האהוב )שימו לב להתחנפות הדקה(: "אני צריכ טור ביקו רת מ עדות". "אינ בעיה", אמרתי, והתחלתי לחפש מ עדה קרובה. "אתה חייב ללכת ל"מזווה", אמר אחי הקטנ. "אבל זו חנות של תבלינימ", עניתי תוכ שי טוט באינטרנטימ. "דביל", ענה האח. "תלכ, תודה לי אחר ככ". הווייז העריכ עשר דקות נ יעה לפרד חנה-כר (, ונ ענו אל הלא 12.5) כור. העמ תי את מרדכי ממש נודע. אחרי אי אלו פניות וה תעפויות בכפר החביב שנראה כמו קיבוצ ישנ אבל משודרג, הגענו למעינ אזור של פק מ עדות פק אוכל מהיר. חנינו בר חוב צדדי בשל מצוקת חנייה קלה, ויצאנו למקומ. החנות/מעדנייה/בוטיק-אוכל העונה לשמ "המ זווה" הוא מקומ קטנ שמשלב חנות, מעדנייה ומה שנראה כמו טו ט-נקניקיה, ומתופעל בידי שני חבר'לכ חביבימ - מאור ודניאל, שקצת נדהמו שהתחלתי לחקור אותמ. "אבל מה בא לכ?" שאלו אחרי שחפרתי. "מה טעימ?", שאלתי. "הכל". בומ. העלילה מ תבכת. בוויטרינת המעדנייה שכבו עשרות וגי נקניקימ וחתיכות בשר מיושנימ/מעושנימ/קרימ. הכל נעשה במקומ, והכל צועק לי "תיקח אותי רייכרט!!!". הרעיונ של המקומ הוא טו ט נקניק, אבל ברמה שאתמ לא מכירימ. כריכימ חמימ מלחמ מחמצת מקמח מלא, בשר, ח ה-עגבניה-בצל-חמוצימ ורטבימ. זה היה קשה, אבל הצלחתי להתמקד בשישה. חלק נקי וחלק מעורבב - והכל לפי המלצת דניאל ושות'. א אדו, פריימ ריב )אנטרקוט(, חזה הודו, מעו שנ-מקורמל, אונטריב-בייקונ טלה וצלעות-אווז. דניאל ומאור התחילו בעבודה, בזמנ שמרדכי ואני דגמנו שלושה וגי קבנו ימ - הודו, אווז ועגל שקלימ למנה(. 20 )ממוצע של מכירימ את הקבנו ימ שאתמ לוקחימ לחו"ל כי אינ לכמ מה לאכול? אז זה משהו אחר לגמרי. בשר ושומנ טחונימ ומעושנימ, חמימ ומוגשימ לצד רוטב הבית )איולי עמ המונ דברימ בפנימ(. נתחיל מה פחות טוב למדהימ: האווז היה כמעט יבש. וחבל. אולי קצת יותר שומנ לתערובת היה מציל את זה, אבל אני ב פק. ההודו נתנ בי קצת יותר ע י י, אבל העגל היה לא פחות ממושלמ. נקניק שנמצא במ פר חמש המדויק על ה קאלה שבינ צמיגי לפ ריכות נקניקית, עישונ כבד שחודר בעדינות לפנימ הנקניק ושומנ שמבצבצ מחומ. אושר. לענייננו. בחירת הלחמ היא כמעט מושלמת. הקרא ט של לחמ המחמצת עבה יח ית לרכ, שלא מצליח לע מוד במיצימ שניגרימ ממנו. אבל הבי משכיח ממכ דברימ כאלה. האנטרקוט היה הפחות מוצלח מבינ החבו רה. בשר יבש מדי כשלעצמו, ולא מחזיק נד ביצ מפואר כזה. הא אדו היה עדינ וכמעט ניטרלי ביח לשאר, אבל רוכ הבשר יישאר איתי זמנ רב. המעושנ-מקורמל )לא גור על מה היה בפנימ( היה וואוו. ע י בשר מתוק-מעושנ נוטפ ומתע רבל ברטבי הבית, חמוצימ ועוזריהמ. ומעל הכל - צלעות בקר וחזה אווז. השמ ישמור, איזה עומק טעמימ, איזה מנעד מרקמימ, איזה פשטות שמכ ה • אהבה אמיתית לעשיית בשר. כיפ.