שביעי
08.04.22 | ז' בניסן תשפ"ב | 483 גיליון שביעי | 22 ש י חת מ ז נ ו ן // עק י בא נ ו ב י ק akiva333@gmail.com …… מושב הכנסת הבא יהיה כאוטי, וזו ההזדמנות של איילת שקד, שיכולה להיות בלם ימני - או אסקופה פוליטית. הפרשנים משמאל, שמהללים את בנט, קורעים אותה. אין לה מה להרוויח שם. בימין, לעומת זאת, ייתכן שעדיין יש 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש כל ימיי )מאז הקיצ שעבר, אמ לדייק( חשבתי שהבעיה של נפתלי בנט בציבור 'שלו' היא שאינ לו בנטי טימ. כלומר, שאינו מצליח ליצור קבוצה ימנית בולטת ומשפיעה, שתצדד בו ותברכ על מעשיו בשמ ומלכות. לא חשבתי שיש מצב גרוע יותר מהיעדר תמיכה בולטת בימינ, ומתברר שיש: תמיכה בולטת, אבל בשמאל. בנטי טימ שבאימ מהמרכז הקיצוני של יש עתיד ומהשמאל המ תופעה חדשה, ממש בחיתוליה, ועוד ידובר בה. כשבעלי טורימ שכתבו בעבר )ועודמ כותבימ( נגד הימינ והמתנחלימ, משבחימ את בנט באותה נשימה, זה לא טוב לו. אינ מכולת שאפשר ללכת אליה עמ זה. מצבה העגומ של ימינה התבהר השבוע בפעמ האלפ. חשבונ הטוויטר המפלגתי זעמ על מפה שהוצגה בדיווח של התאגיד )גילוי נאות וכו'(, ובה חבלי יו"ש מ ומנימ בצבע נפרד. זו עמדה ימנית שאינ קלא ית ממנה - הביקורת על מפות כאלה - ואכנ, אנשי ימינ רבימ הגיבו. אלא שכמעט אפ אחד מהמ לא כע על התאגיד או המפה, ורובמ ככולמ לעגו לימינה, שהעומד בראשה מתייח לאותו שטח בתור "הגדה המערבית" ולא טורח לתקנ או לה ביר. כשלבנט לא אכפת מה יגידו עליו בימינ, זה אומר הכל. את עומק הבעיה החלה להפנימ השבוע יו"ר הקואליציה, עידית ילמנ. זעקת החמצ שלה אותנטית כמו עוגיית פ ח; לא על צביונה היהודי של המדינה היא זועקת מרה, כמו על המבוי הפוליטי ה תומ שהיא חוששת להיקלע אליו. מושב הכנ ת שייפתח אחרי חגי האביב יהיה כאוטי ורווי משברימ, וזו בדיוק ההזדמנות של איילת שקד. מול מרצ, העבודה ו יעת אלי אבידר, שקד יכולה להיות בלמ ימני - או א קופה פוליטית. שקד יכולה וצריכה לשחרר את ה נטימנט לממשלה שמעולמ לא רצתה להקימ, ולהתבדל מבנט שמצידו כבר שיחרר את ה נטימנט אליה. הפרשנימ שמהללימ אותו לאחרונה, קורעימ אותה באופנ קבוע. אינ לה מה להרוויח שמ. בימינ, לעומת זאת, ייתכנ שעדיינ יש - גמ אמ לא תפיל את הממשלה, אכ תעמוד איתנ בתוכה. אפרופו ימינה, אלונה ברקת התראיינה ל'ידיעות אחרונות' בשבת שעברה, ושברה שתיקה בת בערכ שבועיימ. ה תקרנתי לקרוא מה עמדותיה: על הריצה עמ בנט ושקד, על הנגב, על הממשלה ועוד. ובכנ, התחושה היא שלאחר הקריאה אני יודע עליה פחות מאשר לפני. ברקת דיברה הרבה, אכ הצליחה לקיימ 'אמור מעט'. למשל, על הנגב אמרה: "הפתרונ פשוט, תקצוב הולמ ויד חזקה. חייבימ לעשות יותר". וגמ: "עכשיו יותר מתמיד ברור כמה מתבקש החזונ שהצגתי להובלת שינוי בדרומ". וגמ: "רציתי לשכפל את ההצלחה בכדורגל למקומות נו פימ". מה החזונ? אינ פירוט, רק י מאות. על בנט ושקד: "נפרדנו כי התפצלו דרכינו, וזה היה הדבר הנכונ לעשות". ברקת ירבה להביע דעה על תפקוד ראש הממשלה )"שופטימ רק ב ופ הקדנציה"( ולא יפרה אמ הצביעה לבנט אחרי הפרידה. בנט ושקד ליהקו פוליטיקאימ לפי מוכרות, הצלחה ע קית, מוצא או השתייכות למיעוט, ולעיתימ שכחו לוודא התאמה ערכית. זה בלט במקרה של שירלי פינטו, ואינני יודע לומר אמ ככ הדבר במקרה של ברקת. פשוט כי היא מקפידה לא לומר שומ דבר שמחולל הקלישאות של יש עתיד לא • היה מנפיק בעצמו. 1 3 4 2
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==