שביעי

29.04.22 | כ"ח בניסן תשפ"ב | 485 גיליון שביעי | 12 דביר עמר י הד ו ת לא מעט רבניות ותלמידות חכמימ בציונות הדתית מוציאות פרי קודש ולימוד. עמ ריבוי ה פרימ החלה תופעה שמוכרת בעיקר בציבור החרדי שבו כותבות ה פר והחיבור התורני איננ מציינות את שמנ המלא אלא את שמ המשפחה והאות הראשונה של השמ. עיקר הרבניות שנוקטות בגישה הזו אלו "רבניות הקו" המזוהות עמ בית המדרש האידיאולוגי של ישי בת הר המור. ככ למשל הרבנית עידית איצקוביצ ממדרשת הרובע, אחת מהרבניות הבולטות בעולמ המדרשות, מקפידה כלל לא לציינ את שמה הפרטי בכל ה פרימ והחוברות והמ נחתמימ תחת השמ: "ע. איצקוביצ". ככ גמ ב פרה החדש "תפארתכ עמי" על "מידת הצניעות הישראלית". הרבנית עידית איצקוביצ לא לבד, גמ הרבנית רותי ופר מירושלימ ומחוגי הר המור, מקפידה לציינ ב פריה "ר. ופר" בלבד. גמ רבניות נו פות מקפידות ב פריהנ לוותר על אזכור השמ. ככ למשל, ב פריה על התנ"כ של אחת מהתלמידות הידועות של הרב משה בלייכר, החפצה בעילומ שמה, היא מקפידה לחתומ בשמ משפחתה ובאות הראשונה של שמה. "עשיתי זאת מתוכ תחושת צניעות פשוטה", מ פרת אחת הרבניות לשביעי, "יש היומ הבלטה מאוד גדו לה של הצד הנשי בהשוואה לגבר, 'גמ אנחנו יודעות וחכמות ויכולות להוציא פרימ ולכתוב דברי תורה', אבל יש בזה העניינ של הצנעה, אנחנו לא משתוות לתלמידי חכמימ וזה בא לשימ במקומ את כל ההי טריה שיש על התחרות בינ גברימ ונשימ, אנחנו לא בקטע הזה". בקרב רבנימ ורבניות בציונות הדתית ישנמ המ תכלימ על התופעה כביטוי להקפדה על צניעות אבל ישנמ גמ כאלה הרואימ בככ הקפדה יתרה. למשל הרב אורי שרקי מרבני מכונ מאיר אומר כי אמ מישהי בוחרת לחתומ ככ את פריה זו הבחירה שלה, אכ לדעתו "זה נראה כמו משהו מיותר, משהו שלא במקומ". "למה להסתיר?" הרב דוד פנדל, ראש ישיבת שדרות, אומר לש ביעי כי "חכמת נשימ חשובה ואנחנו מתכבדימ בזה. נחמה ליבוביצ' ללה את הדרכ ואני נהנה כל שבוע מ פריה וכתביה. אינ מה לה תיר, מתכבדינ בזה, למה לה תיר? האמ זה מותר? אני חושב שכנ. האמ זה טוב? אינני חושב. משומ שאנחנו חושבימ שזה כבוד. לדרבנ עוד לימוד תורה לבנות. מצד אחד, אנחנו מאוד שמרנימ אבל צריכ להזהר לא לעבור את הגבול". הרבנית חנה הנקינ, ראש מדרשת נשמת, נותנת ה בר משלה לתופעה: "זה לא משהו שאני הייתי עושה. אבל האמ זה מקוממ אותי? לא, כל עוד לא מדובר בדגל חדש של מתיחת הצניעות מעבר לגבולות ההלכה, כי הצניעות אינה מחייבת את האישה המלומדת לה תיר זהותה, ופעמימ רבות כל המו יפ חומרות חדשות גורע חינוכית. אבל יש כאנ תופעה חדשה. לו היו הדב רימ נכתבימ לעלונ של אולפנה או לדפ המופצ לנשות הקהילה, אני מניחה שהרבניות הכותבות היו חותמת את שמנ המלא. לכנ נראה לי שמדובר בחידוש: רבניות שמרניות שיש להנ מה לומר בענייני תורה או אמונה, שמבקשות לכתוב לציבור הרחב! כל עוד לא מדובר בדגל חינוכי חדש, תבוא הברכה על הכותבות ויישפטו הדברימ על פי ערכמ התורני והאמוני, ומלאה הארצ • דעה את ה'". יש היום הבלטה מאוד גדולה של הצד הנשי בהשוואה לגבר. זה בא לשים במקום את כל ההיסטריה שיש על התחרות בין גברים ונשים, אנחנו לא בקטע הזה תלמידות חכמים בציונות הדתית מפרסמות ספרים האם מדובר • אך חותמות עליהם רק בשם משפחתן בחיקוי תופעה חרדית או ביטוי לצניעות? shutterstock צילום: מדוע לא בשם המלא? אילוסטרציה הרב דוד פנדל צילום: יהודה פרץ נסתרות צדיקות