שביעי

04.05.22 ערב יום העצמאות תשפ"ב | 486 גיליון שביעי | 16 שנים, ועדיין מתרגש כשהוא 44 נמלט מסוריה לפני אליהו אליהו רואה את דגל ישראל מתנופף בשיחה מלאת ציונות הוא מספר על החזקת היהודים כבני ערובה, המאסר הממושך בכלא, ליל הסדר האחרון והמסע הרגלי לארץ "התקיים בנו הפסוק 'בנערינו ובזקנינו נלך'. זה היה משהו בלתי נתפס" אחיקם הימלפרב בור אליהו אליהו, המשפט שמ יימ את ההמנונ, "להיות עמ חופשי בארצנו, ארצ ציונ וירושלימ", הוא לא פחות מהתגשמות כל חלומותיו. אליהו, א יר ציונ, ריצה מא ר בכלא ה ורי לאחר שהורשע באחת הבירות החמורות ב פר החוקימ של המדינה המו למית: הברחת יהודימ מקומיימ לישראל. ב וריה נותרו אלפי יהודימ לאחר . מולדתמ 1948- הכרזת העצמאות ב הפכה עבורמ לכלא. ה ורימ מנעו מהמ לצאת מהמדינה, ועקבו בקפדנות אחר תנועתמ. אבל אליהו, יליד חלב, לא נכנע לתכתיבימ ולמגבלות; בשיתופ פעולה עמ המו ד הוא הצליח להבריח יהודימ מ וריה לישראל. 50- יותר מ אבל למה, בראש ובראשונה, וריה החליטה להחזיק ביהודימ שבארצמ כבני ערובה? הרי אפשר להגר ממנה גמ לארה"ב או לארגנטינה, לדוגמה, ולאו דווקא לעלות ולחזק את ישראל. "כשנעצרתי ב וריה אמר לי החוקר ש'אנחנו דגימ אותמ אחד אחד, ואתה בא ומבריח אותמ לישראל. אתה מגדיל את הכוח של האויב שלנו'. בעיניהמ היינו חלק מישראל, והמ רצו להחזיק בנו כשבויימ. המ אמרו 'אנחנו נתע לל בהמ, נענה אותמ ונלחצ על ישראל באמצעותמ. ככה יהיה לנו קלפ מיקוח מול ישראל'. על כל תעודת זהות של יהודי נכתב באדומ ובגדול 'מו אוי' - בנ דת משה. ככה ימנו אותנו. מו אוי זה אות זיהוי ליהודימ בדיוק כמו הט לאי הצהוב בזמנ השואה". מה בכלל ידעתמ על מדינת יש ראל? "לא הרבה. הדרכ היחידה לקבל צילום: באדיבות המשפחה