שביעי

04.05.22 ערב יום העצמאות תשפ"ב | 486 גיליון שביעי | 26 ”נ עתי במהירות לכיוונ היישוב. התקשרתי הביתה, אבל אפ אחד לא ענה", הוא משחזר, "ואז הבנתי שזה באמת בבית שלי, והתחלתי לחשוב האמ יש לי בכלל לאנ לחזור". כשהגיע הביתה, המחבל עדיינ ה תגר בפנימ ובועז נחשפ אט אט לתוצאות מעשי הזוועה שלו. "ראיתי גופה מכו ה בשמיכה, וכשבאתי לה תכל אמרו לי שזה טוויטו )יו פ טוויטו ז"ל, מפקד כיתת הכוננות שני ה לח ל את המחבל ונורה למ ( ועשהאל, נפצעו. 13) אחרימ, אביה ( לא היו 15) ( ועטרה 17) רק בועז, יריב בבית בזמנ האירוע הנורא. איכ מתמודדימ עמ אובדנ כזה?  "בהרצאות, או כשאני מנחמ אנ שימ שאיבדו את יקיריהמ, אני אומר להמ שלא יצפו לחיימ תותימ. בשבת הראשונה שאותו יקיר לא יושב על הכי א שלו, לא יודעימ איכ לעכל את זה, ואצלי היו ארבעה כי אות מיותמימ ולא כי א אחד", הוא אומר בקול מלא כאב. מה אומרימ לילדימ קטנימ  שאיבדו אמא ושלושה אחימ? "אינ לנו ידע איכ להיות הורה שכול. אפ אחד לא מכינ אותנו ל י טואציה כזאת. הייתי צריכ לתמרנ בינ עשהאל, שהיה פצוע בבית חולימ, ואביה, שגמ היא נפצעה, לבינ שני הילדימ בבית. ני יתי לה ביר להמ שלמרות הקושי, צריכ להתקדמ. זה לא היה קל. לפעמימ המ לא רצו ללכת לבית ה פר, ובלילה המ הק פידו לנעול את הדלתות והחלונות, שאפ מחבל לא ייכנ שוב". ולכ היו רגעי שבירה?  "כנ. בוודאי. אבל אמרתי לעצמי שא ור לי להישבר ליד הילידימ, כי אני צריכ להראות להמ חו נ. בכיתי על הכרית לבד, בלי שהמ יראו". ניצולי שואה רבימ נשאלימ אמ  עדיינ מאמינימ בהשמ. אתה עדיינ מאמינ? "זה קשה. אני שומע יפורימ של אנשימ בשואה ואני בוכה, כי זה נוגע גמ אליי. עברתי שואה קטנה ופר טית בעצמי. בתפילות יש מימד של "לא הרשיתי לעצמי להישבר ליד הילדים". בועז שבו עם דור ההמשך שנה בלעדיהם. 20 רחל, נריה, צביקה ואבישי שבו ז"ל וות, מ"ו(". בדיעבד הוא הבינ שזה (, והכוחות לא 15) היה בנו נריה ז"ל רצו שייחשפ למצבו. בועז ני ה לפרוצ לתוכ הבית, אכ שלושה חיילימ השכיבו אותו על הכ ביש, מאחר שהמחבל החל לירות לע ברו. "תוכ כדי שיחידת ימ" לחמה במחבל, המשיכו להוציא עוד גופה ועוד גופה", הוא מ פר בכאב גדול. "במהלכ האירוע ראיתי שמעלימ ילד למ וק. שאלתי את הכוחות מי זה, והמ ענו שזה ילד עמ פאות וכיפה גדולה. אמרתי להמ שאצלנו כולמ ככה. בה משכ הבנתי שזה עשהאל". ארבעה כיסאות מיותמים לאחר שנחשפ למראות הקשימ של ( ובנו צביקה 40) גופות רעייתו רחל ( ז"ל, ביתו החל להישרפ ובפ 12) עמ הראשונה הוא נשבר. "אבישי , עדיינ לא הוצא 6 ז"ל, שהיה אז בנ משמ, וגמרה אותי המחשבה שהוא יישרפ ולא אזכה לראות אותו". הוא הלכ לבית חברו, הרב אברהמ רקנטי, ומאחר שלא רצה לקרוע את החולצה שאשתו קנתה לו, חברו נתנ לו חולצה אחרת ועליה הוא עשה את הקריעה. לאחר שהמחבל חו ל, התבררו ממדי הא ונ במלואמ. משפחת שבו איבדה אמ ושלושה ילדימ. שני ילדימ צילום: ידידה מאירסדורף עברתי שואה פרטית. בתפילות יש מימד של הודיה, ועד היום קשה לי להגיד מילים מסוימות, בעיקר בקבלת שבת. אני ממש שומע את נריה וצביקה, ובוכה. למרות הכעס, אני אדם מאמין