שביעי

04.05.22 ערב יום העצמאות תשפ"ב | 486 גיליון שביעי | 4 akiva333@gmail.com …… ש י חת מ ז נ ו ן // עק י בא נ ו ב י ק שמשון ז"ל עלה עם הקמת המדינה כדי להשתתף בבנייתה. השבוע התכנסו יותר צאצאיו, ואני ביניהם. 200- מ אחיו ישראל, שמעולם לא ביקר כאן, חי בארה"ב ויש לו שני נכדים נוצרים. אין הרבה החלטות שההשפעה שלהן כל כך מובהקת וברורה ב ופ כל משפט שאילה ח ונ אומרת על נפתלי בנט, יש חטא קדמונ אחד: החלטתו של ראש ממשלת ישראל שלא לגור בירושלימ. אלפ ה ברימ יש: בלפור בשיפוצימ, המשפחה לא מעוניינת, שכירת מבנה אחר תהיה יקרה ומורכבת; אבל הנזק ה מלי שנגרמ ל מל הכי גדול במדינתנו, נזקפ לחובתו של בנט. בכל פעמ שבנט מדבר על ממלכתיות ועל חשיבות ה מלימ שלנו, ירובו לגור בעיר הבירה בולט עוד יותר, בייחוד בזמנ שברברימ פראיימ משתוללימ בהר הבית וצורחימ שירושלימ לא שלנו. בזמנ כזה, חובתו של ראש ממשלת ישראל לגור כאנ. יעלה כמה שיעלה. שיגור בדירת פאר שכורה. שיישנ אצל חבר ויחזור למשפחה בשבתות. שי בלט משהו מקבוצת 'דירות בינ חברימ'. שיגור בתוכ נגמ"ש חונה על מדרכה. שיקימ אוהל בגנ הוורדימ. אבל אינ לו זכות לפגוע ככה ב מל כזה. אירוע לא בלתי מעניינ התרחש השבוע. לכאורה מפגש משפחתי מנ השורה, מנגל מרובה נפגעימ, חולצות לבנות ותמונות למזכרת. אלא שהחגיגה הזאת מ פרת יפור גדול יותר: בתחילת המאה הקודמת עזב הנער דוד קפלנ את העיירה בר טוויצ' שברו יה. הוא חצה באונייה את האוקיינו האטלנטי והשתקע בשיקגו. קפלנ מיוח מצד אמו למהרש"ל, ובנ למשפחה מכובדת בעיירה, אבל איכ נאמר - הוא לא היה דו גדול. שני בניו, שמשונ וישראל, הלכו בדרכימ שונות: שמשונ היה ציוני נלהב, ועמ הקמת המדינה עלה ארצה להשתתפ בבנייתה. לעומתו, ישראל אפילו לא ביקר בישראל. "אני לא אהיה כמו אחי", נהג לומר. , והשבוע 80- שמשונ נפטר בשנות ה התכנ ו ליד ירושלימ כל צאצאיו. יותר במ פר. אני אחד מהמ. כולמ הולכימ 200- מ בדרכיו ובעקבות הרוח שהביאה אותו לכאנ. ישראל עודנו חי, בארה"ב. יש לו שני נכדימ. שניהמ נוצרימ אורתודוק ימ. אינ הרבה החלטות בחיימ שההשפעה שלהנ כל ככ מובהקת וברורה, ונושאת כאלה פירות, כמו ההחלטה של בא ו בתא שלי )משני הצדדימ( לעזוב את חיי הנוחות בשיקגו, ל בול את יי וריי ההגירה ולהשתתפ בשיבת ציונ. היינו כחולמימ. כשה תלק אורי אורבכ ז"ל לפני שבע שנימ, א פתי ה פדימ מחברי הכנ ת. איש מרצ אילנ גילאונ השמיע באוזניי מונולוג ארוכ ונוגע ללב. "אני אוהב אותו אהבת נפש, לא למרות - אלא בגלל הדעות שלו", יפר. "תוכ שעה של שידור ברדיו נשביתי בק מו... לא שכנעתי אותו אפ פעמ במילימטר, והוא לא אותי. )אבל( הוא היה חבר שלי. במובנ הכי פשוט. היה לנו הרבה יותר משותפ ממפריד. הייתה לנו מחלוקת טוטאלית לגבי הפרשנות, אבל לא לגבי המקור. אולי קראנו נביאימ אחרימ, אני ח יד של עמו ירמיהו וישעיהו ואורי אהב גמ את יהושע בנ נונ. אבל הוויכוח החזיק אותנו נורא יפה. אני קורא לו אהובי-יריבי. כל עימות איתו היה תענוג אינטלקטואלי ותרבותי". המילימ היפות האלה מתארות גמ את גילאונ, שידע לריב, ידע גמ לקלל בצורה ע י ית ומשתלחת, אבל גמ לחבק ולהתבדח יחד, ולזכור שכולנו מנ ימ להגשימ את דברי אותמ נביאימ. השבוע הצטרפ גילאונ לאורבכ בשמיימ. כמה הייתי רוצה • להיות עד לפגישה בינ השניימ. 1 3 2