שביעי
13.05.22 | י"ב באייר תשפ"ב | 487 גיליון שביעי | 24 י שי מרלינג נולד וגדל ביהודה ושומרונ, וכבר מגיל צעיר פג את ערכי ההתיישבות. ”זה תמיד משכ אותי, וכיומ אני עו ק בזה במשרה מלאה", אומר יו"ר החטי בה להתיישבות בה תדרות הציונית העולמית - זרוע הביצוע של ממשלת ישראל בנושאי התיישבות בנגב, בגליל וביהודה ושומרונ. ”זה בנפשי ובדמי". , בניית 2022- התחושה היא שב יישוב חדש בארצ ישראל היא דבר פ ול ומגונה. ”יש כיומ במדינת ישראל מי שחושב שהחזונ הציוני תמ, אבל לא יימנו. אנחנו עדיינ בשלבי הקמת המדינה. למרות שהיא חזקה, יש לה עוד אתגרימ משמעותיימ שעליה לדעת להתמודד איתמ בצורה הרבה יותר טובה. הקשר שבינ התיישבות, חקלאות וביטחונ עדיינ רלוונטי. אנ חנו מנ ימ ל פק את הפתרונות". שהמ? ”הבייבי שלנו הוא תוכנית יישו בי מבואות ערד. מדובר באזור שבינ צומת שוקת לצומת תל ערד. כבר הבינה החטיבה שמדובר 2006- ב באזור מורכב, שהתמלא בפזורה הב דואית. מטרת התוכנית היא לנתק את הקשר הערבי בינ הר חברונ ול באזור. יהודימ נ עו בשיירות, כאילו חזרנו לימי הפלמ"ח. אנחנו רוצימ להחזיר את הביטחונ לאזור באמצעות רצפ התיישבות יהודית, ולא צריכ להתבייש בזה". קו התפר בדרך לגליל החטיבה להתיישבות, שעברה גל גולימ שונימ, הוקמה עוד בשנת . מאז מלחמת ששת הימימ היא 1908 2004- התמקדה ביו"ש ובגולנ, ומ הורחב תחומ פעילותה גמ לנגב ול נחקק חוק החטיבה 2015- גליל. ב להתיישבות, שקבע באופנ רשמי כי מדובר בזרוע הביצועית של הממשלה בנושא ההתיישבות בכל חלקי הארצ. בימימ אלו עובדימ על תקציבה הש נתי, שעל פי הערכות יעמוד על מיליונ שקלימ. 300- כ , נשוי ואב לאר 33 מרלינג, בנ בעה, גדל ביישוב אלעזר ומתגורר כיומ באפרת. הוא עבד בעבר בעולמ התוכנה, ובעשור האחרונ החל לע וק בעשייה חברתית וציבורית. לפני כשנתיימ נכנ לתפקידו כיו"ר הח טיבה, בגיל צעיר יותר מכל קודמיו. לדעתו, הגמגומ במושגימ כמו התיישבות יהודית או ייהוד הנגב והגליל לוקח חלק מרכזי גמ בגל הטרור הנוכחי. ”כולמ מדברימ על קו התפר ואומרימ ששמ הבעיה, ואני אומר בזהירות שהבעיה היא שקו התפר מתקדמ בצורה מהירה מאוד לכיוונ יישובי הנגב והגליל, מה שהופכ אותמ לאזור קו עימות ראשונ. ”זה אירוע שאנחנו מנ ימ להציפ בצורה משמעותית. אמ מדינת יש ראל לא תתגיי בצורה מלאה, ואני לא מדבר רק על החלטת ממשלה - אלא על מהלכ כולל, אנחנו נקבל את בצורה הרבה יותר 2 שומר החומות קשה וקיצונית". למה אתה מתכוונ ב"מהלכ כולל"? מי לא מגוי לנושא? ”אני א ביר באמצעות חלוקה בינ הבעיה בנגב לבעיה פחות ידועה ומוכרת בגליל. המדינה אינה נוכחת בנגב במשכ הרבה מאוד שנימ, מה שהוביל לפורעימ חמושימ, גניבת כלי נשק ואמל"ח מב י י צה"ל, אלימות ודברימ מאוד קשימ. אבל אמ בנגב, המדינה הלכה אחורה והתעלמה מה מציאות וכתוצאה מככ נוצר כאו , אז האירועימ בגליל מתרחשימ בעידוד המדינה, שאומרת, ואני יודע שזה יישמע קשה, שבגליל היא רוצה ער בימ ולא יהודימ". מדינת ישראל רוצה ערבימ ולא יהודימ בגליל? ”המצב בנגב נוצר מפ יביות, וב גליל הוא נוצר כתוצאה מפעולות "חשוב להבין כמה המצב חמור. המגמה בבנייה נוראית". היישוב אלקנה כיש לבינ הנגב. מדובר באירוע ציוני שנה". 40 וחשוב ראשונ מזה ובינתיימ, ישראל איבדה את המ 40 שילות באזור הזה. למה חיכינו שנה? ”מדינת ישראל דוגלת בציפופ - לבנות יותר בתימ על פחות שטחי אדמה - ויש לזה היבט נכונ. בעש רות השנימ האחרונות נוצר תהליכ שבו הייעוצ המשפטי ומנגנוני התכנונ הפכו את הקמת היישובימ לעניינ מו רכב ומ ובכ. גופי התכנונ יצרו מצב שבו הקמת יישוב היא בבחינת מוק צה מחמת מיאו . למעשה, הפקידימ הובילו אג'נדה שא ור להקימ יישוב". למה? מה האינטר שלהמ? ”המ שכחו שאנחנו לא חיימ בש וויצ. יכול להיות שהעלויות יותר גבוהות, וזה לא תמיד כלכלי. גמ אנחנו לא תומכימ בהקמת יישובימ בכל מקומ, אלא רק במקומות א ט רטגיימ שבהמ זה קריטי. אבל במש וואה של מנגנוני התכנונ ח ר הרכיב הציוני, והחי רונ הזה פוגע ביכולת של המדינה לממש את ריבונותה. המ לא הבינו שהמשפט הידוע של יו פ טרומפלדור - ’במקומ בו תחרוש המחרשה היהודית את התלמ האחרונ, שמ יעבור גבולנו - חל גמ היומ, וראינו את זה הלכה למעשה". אתה מתכוונ לשומר החומות? ”כנ. האירוע הלאומי של הצד השני הביא למצב של לקציית יהודימ 90 צילום: פלאש מיליון שקלים, ובמרחק 3 בית באבטליון עולה מ', בעראבה - פחות משליש. שיווק הקרקעות 400 ביישובים הערביים מיועד רק לערבים, והיישובים היהודיים לא גדלים כדי לא להיפתח לכולם
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==