שביעי

13.05.22 | י"ב באייר תשפ"ב | 487 גיליון שביעי | 8 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… את ראשית התשובה שלנו עברנו כשגרנו ב ביבה "חילונית למה דרינ". היה בית כנ ת, אפילו מפואר, אבל היו בו רק אנשימ מבוגרימ שלא היה אפשר ממש להתחבר איתמ. שלו שה ילדימ נולדו לי בואקומ התורני הזה, שבו החוצ היה מנותק והפוכ מהתהליכ שעברנו וככה יכולנו לברר לעצמנו את האמת בלי רעשי רקע. כשהייתי בהריונ עמ הילד הרביעי ידעתי שהגעתי לקצה ושאינ מצב שאני ממשיכה לחיות ללא חברה מותאמת, קרובה ומחו ברת. עשינו צעד אמיצ ועברנו לישוב קטנ בעל צביונ דתי לאומי. בזמנו לא ידעתי מה זה דתי לאומי - זה היה עולמ זר ומשונה שלקח לי כמה שנימ להבינ את הקודימ שלו ועשיתי בדרכ לא מעט טעויות מביכות. אבל מ תבר שהחיימ בקהילה קטנה כזאת המ בהחלט מה שחיפשתי לעצמי ולמשפח תי. ב יכומ הכולל אני יכולה לומר בוודאות שהיתרונות עולימ על הח רונות. לאחרונה שמעתי פודקא ט מעניינ מאוד בשמ 'תחושת בטנ' עמ מתנ חכימי. הפרק זכה לכותרת: "למה אנשימ כבר לא רוצימ לעבוד?". מדוע שמעתי את זה? כי בדיוק הייתי באמצע הנקיונות לשבת והרגשתי קצת קורבנית. חשבתי שאמ אשמע על עצלנות של אחרימ זה ינחמ את עצלנותי. הפרק מ ביר מדוע הדור הצעיר, לעו מת דורות קודמימ, כבר לא מוכנ לה שתעבד לשעות ארוכות בעבודה וחשוב לו גמ "לחיות", אבל הדבר המרכזי עליו מדבר ד"ר עוז גוטרמנ הוא ה"מחוברות". מה זה? זה כמה שאנחנו מחוברימ ל בי בה, למשפחה שלנו, לתוצרימ ולעשייה שלנו. מ תבר שה יפור הזה של מחו ברות אשכרה משפיע על רמת האושר שלנו. היעדר מחוברות הוא הגורמ למח לה של המאה העשרימ ואחת - הבדידות. כי על אף הרשתות החברתיות, כמות האנשימ שמ תובבימ ברחובות, או אלו שיושבימ על ידינו בהצגה, אנ חנו עדיינ יכולימ להרגיש כל ככ לבד והכל בגלל שאנחנו לא מ פיק מחוב רימ. איכ זה מתקשר ל יפור שלי לעיל על הקהילה? מ תבר שמה שהרגשתי אינטואיטיבית לגבי הרצונ שלי לחיימ טובימ יותר מוכח גמ מחקרית. אנ שימ שחיימ בקהילה קטנה, שמכירימ את השכנימ, שמעורבימ בחיימ שלהמ, בשמחות ובמשברימ; שעוזרימ ונותנימ אחד לשני - המ אנשימ פחות בודדימ. אלו הצורות שחיו בהנ אבותינו ושגילמו בתוכמ את האפשרות לעבודה על מידות ולחברה טובה ומתוקנת יותר. ככ גמ עמ הילדימ שלנו - הנתינה האינ ופית והלא נוחה בעליל גורמת לנו לאהוב אותמ יותר. לכנ גמ צריכ להקפיד שהילדימ יקחו חלק פעיל בנתינה לבית ולא רק י דרו את החדר שלהמ ויעשו שיעורי בית. כי בעצמ הנתינה שלהמ )במיוחד אמ היא לא באה בקלות( אנח נו מחברימ אותמ ועוזרימ להמ להרגיש פחות בודדימ. ב ופ הפודקא ט ד"ר גוטרמנ נותנ שתי דוגמאות מהתנהגות שלו בביתו )והוא מקיש מככ גמ על ביבת העבו קהילות קודש אנשים שמכירים את השכנים, שמעורבים בחייהם, בשמחות ובמשברים; שעוזרים ונותנים - הם אנשים פחות בודדים. אלו הצורות שחיו בהן אבותינו בחברה טובה ומתוקנת יותר דה(. הוא יפר שהיתה לו תקופה שהיה עצבני במיוחד ולכנ ביקש מילדיו להעיר לו בכל פעמ שהוא מרוגז )אפילו במבט או הבעה( והבטיח להמ עשרה שקלימ לכל גילוי שכזה. הילדימ עפו על המ ציאה ובככ שהמ "חיפשו" אותו המ עזרו לו למצוא את הרוגע. החוב שלו ה תכמ בעשרימ שקלימ בלבד. הוא הציע לכל בדוגמה השנייה אחד ואחת מאיתנו לבוא לבני הזוג והיל דימ שלנו ולבקש מהמ שיציינו שלושה דברימ בהמ המ חושבימ שאנחנו יכולימ להשתפר בהמ. עוד לא העזתי לשאול ולא להבטיח קנ ות על התנהגות לא מאוזנת כי אני חוששת שלא אוכל לעמוד בתוצאות הני וי הזה, כלכלית או נפשית, אבל זה בהחלט ברשימת התוכניות שלי. תוצאות אעדכנ בהמשכ, ובינתיימ אלכ • להתחבר למ יר כתמימ ולג'ל הכבי ה. shutterstock איור: