שביעי

20.05.22 | י"ט באייר תשפ"ב | 488 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… השבוע רציתי לכתוב על על מצב האימימ שהג פוליטיקה, ענו אליו, על מוות מיותר שיכול היה להימנע, על משפחות שמשלמות מחי רימ יקרימ לחינמ, על הפחד של ילדי ללכת לבית ה פר בלוד כי יש תהלו כה של אלפי מחבלימ לרגל "יומ השנה למאורעות הכבוד" )כנ זה אמיתי, זו לא בדיחה מ"ארצ נהדרת"(. לכתוב על הטיול שעשיתי עמ בתי ליד הימ ביפו וכל הזמנ ה תכלתי לאחור להיות מוכנה אמ הגרזנ יגיע, ועל הפחד של בנותיי ללכת לבד אפילו בישוב הקטנ שלנו. רציתי לכתוב על הבלבול של "אמנת אי טנבול" שחתמו עליה כל ככ הרבה חברי כנ ת בלי באמת להבינ על מה המ חותמימ. האמנה שמכריזה על "מאבק באלימות נגד נשימ" אבל למעשה מש משת למכב ת מילימ לפתיחת הגבולות שלנו לכל אישה באשר היא )אריתראית, פיליפינית או פל טינית( שתטענ שבעלה נוהג בה באלימות. אמנה שתאלצ אותנו לייצר מערכ חקיקה שבה ישראל תצטרכ לתת דינ וחשבונ לאו"מ על כל המהלכימ שלה )כי לא מ פיק שהמ מצייצימ על כל מרפ ת שנבנית בשומרונ?(, שקו ראת לחינוכ מחדש בינ גברימ לנשימ ותפתח פתח לרוח פורגר יבית, לתוכ נית לימוד חדשה שבה נמחקימ ההבדלימ בתפקידימ בינ גבר לאישה מ פרי הלי גנימ 70- מוד )הפיילוט, אגב, מיושמ ב ובתי פר(. וגמ, ר"ל, לבער את ערכי המ ורת שאינמ מתאימימ לרוח הפמי ניזמ אפילו בבתי כנ ת. אני רוצה לכתוב על חוזר מנכ"ל במ שרד הבריאות שאו ר על פ יכולוגימ לטפל במי שמבקש טיפולי המרה, או על האב ורד בחוק חופשת הלידה לגבר שבעצמ מנתק את התינוק גמ מאמו וגמ מאביו, אחרי שלושה חודשימ בלבד. אני רוצה לכתוב על יוקר המחייה, האוכל, הדלק, הנדל"נ והשכירויות. רוצה לכתוב אבל אני לא באמת את זה. יש לכמ את כל העיתונ לפני ואחריי שיע וק בנושאימ האלו ואני לא אוהבת להתכלכלכ בפוליטיקה, אז אני רק אניח את זה פה כדי לכתוב על מה שבאמת חשוב. בימימ האחרונימ מישהי ממש עיצבנה אותי. הייתי אליה כנה והגונה והיא ירקה לי בפנימ ופגעה לי בפרנ ה. למה? בגלל אגו. לקח לי כמה ימימ טובימ להתאושש מהפגיעה הזאת, והאמת? הקפדתי עליה ורציתי לאחל לה בלב לא טוב, אבל ממש ני יתי להרגיע את עצמי. וכשה כע שכח נזכרתי שיש ה' לעולמ והוא הביא לי את הנ יונ הזה כדי שאני אראה שגמ אני מלאת אגו, אפילו יותר ממנה. ואיכ מדבר כה פעוט ולא משמעותי, נג נבת לי הדעת, השלווה והאושר. גמ ראיתי ברשת חוזרת בתשובה שאני מאוד אוהבת, שהעלתה כל מיני טו רי שנראו לי לא שייכימ לדרכ שלנו, וחשבתי לעצמי שהיא עדיינ לא ממש בחרה צד ושהיא כל הזמנ משחקת על הגבול בינ חילוניות ודתיות, ואז חשבתי והעיקר לא להקפיד כלל כל ההקפדות כולן יסודן במידות המקולקלות שלנו ואסור בתכלית האיסור להקפיד על אף אחד, וזה בדיוק מה שהימים האלו מבקשים מאיתנו להקפיד עליו ביתר שאת על עצמי, שגמ בי יש מקומ כזה שנמשכ לחול, שמתגעגע לחופש המדומיינ הזה, שלא בא לי להיות שמרנית כל הזמנ ואיכ זה עובר הלאה גמ למתבגרימ שלנו. וראיתי איכ כל ההקפדות כולנ י ודנ במידות המקולקלות שלנו ושא ור בת כלית האי ור להקפיד על אפ אחד כי זה כמו בומרנג, חוזר מיד בחזרה וח"ו תהיה הקפדה גמ מלמעלה. שנאת חינמ לאח רימ היא שנאת חינמ לעצמי וזה בדיוק מה שהימימ האלו מבקשימ מאיתנו לה קפיד עליו ביתר שאת. אז לפ ל״ג בעומר כבר עבר חות אפשר להתנחמ בשמיעת מו יקה ובת פורת אבל עמ כל הטרללת שב חוצ חייבימ לזכור את העיקר - שלא יתפחד כלל, ואל תעשה לחברכ מה • ששנוא עליכ. shutterstock איור: