שביעי

27.05.22 | ערב יום ירושלים תשפ"ב | 489 גיליון שביעי | 22 יתאמנ, הוא לא יוכל לשחק יותר דקות וייאלצ לרדת מכר הדשא 20- מ עוד לפני יומ המחצית הראשונה. הצוות המקצועי שלח אותו לאבחונ והתברר שהוא חלה במחלת הנשיקה. פחדת שזה ישפיע לכ על הק ריירה? "פחדתי מאוד. הייתי בטוח בהת חלה שאני לא עומד בקצב המשחק הגבוה בליגת העל לנוער, אבל אז הגיע האבחונ. מיד ה בירו לי שזאת מחלה שאינ הרבה מה לעשות נגדה, ורק צריכ להאמינ ולקוות שהיא תע בור מהר. כשחזרתי לכושר, התחילה בדיוק מגיפת הקורונה שהשביתה את העונה, אבל ב כ הכל זאת הייתה תקופה עמ הרבה רגעימ יפימ, כולל הופעות בליגת האלופות לנוער מול ריימ הצרפתית וא טנה אלופת קזח טנ. למדתי המונ על הכדורגל האירופי, שהפיזיות וקצב המשחק בו שונימ לגמרי מאשר בישראל". אתה רואה את עצמכ משחק באירופה? "בעוד חמש עד שבע שנימ, אני ללא פק מצפה מעצמי לשחק באחת הליגות הבכירות באירופה. אחרי העונה הטובה שנתתי, נוצרה התע ניינות ביבי. אני מחזיק כרגע בכמה הצעות מעניינות מקבוצות מחו"ל וגמ מליגת העל, כולל הפועל חדרה. אפ פעמ לא קל לעזוב את המשפחה והחברימ, אבל אני שוקל ברצינות גמ את האופציות באירופה, למרות כל האתגרימ הכרוכימ בככ. ב ופו של דבר החלומ זה לשחק בליגות הגדולות בעולמ. בשבוע הקרוב אצטרכ לקבל את ההחלטה בנוגע לעתיד שלי". "קהילה מיוחדת" ה יפור של נוי התחיל, כאמור, בלוד. מחלקת הנוער של הקבוצה המקומית כוללת צעירימ יהודימ וע רבימ מכל קצות העיר - מהשכונות הערביות הקשות ביותר, שנשלטות על ידי משפחות הפשע החמושות, ועד לשכונות הגרעינ התורני, שמ שפחת נוי נחשבת לאחת המשפחות הוותיקות בה; אמו, אפרת, משמשת כמנכ"לית הגרעינ. איכ היה לגדול במחלקת נוער רגישה כזו? "בגלל שגדלתי בבית דתי, ובני לוד לא משחקת בשבת, זו הייתה האפשרות הנוחה ביותר עבורי. קבו צות שמשחקות בשבת לא היו אופ ציה מבחינתי ומבחינת המשפחה שלי, ולכנ ירבנו להצעות ממכבי ת"א ומבני יהודה. בבני לוד היו לי חב רימ ערבימ, שנפגשתי איתמ ארבע חמש פעמימ בשבוע, ואני זוכר את זה כתקופה טובה ונטולת כ וכימ. כבר מהרגע הראשונ בבוגרימ, המאמנ ולימאנ אזברגה אמר לנו שהגזענות נשארת מחוצ למגרש". ואז הגיע מבצע שומר החומות. "כנ, ופתאומ אני רואה שהחברימ שלי לקבוצה מעלימ לרשתות החבר תיות כל מיני אמירות אנטי ציוניות, והמצב הופכ להיות קשה ומורכב. מצד אחד מדובר בחברימ שלי, מצד שני המ מתנגדימ למשהו שאני גאה לייצג. כשהיינו ילדימ, בתקופה שבה היו המונ פיגועימ בירושלימ, הת גאינו בככ שלמרות המצב הדמוגרפי המורכב בלוד, תמיד היה כאנ מאד שקט. ואז, לפני שנה, התחיל שינוי גדול מאוד בתוכ ימימ. במהלכ המ בצע הייתה תחושה של מלחמת אזר חימ. אנשימ פחדו לצאת מהבית בגלל זריקות האבנימ והלינצ'ימ. כשנ ענו לחברימ בעיר, הרגשנו שאנחנו מ כנימ את החיימ שלנו. "אני חלק מהגרעינ התורני מאז שאני זוכר את עצמי. הגעתי לכל האירועימ של הקהילה, גדלתי ב ניפ בני עקיבא בעיר. אני אוהב את הקהילה המיוחדת הזאת ואת האנשימ בה. הקהילה שלי והמשפחה שלי הנ • חלק ממני, לא משנה לאנ אלכ". בחרתי בבני לוד בגלל שהיא לא משחקת בשבת, ופגשתי שם שחקנים ערבים, שהפכו לחברים טובים שלי. פתאום שמעתי אמירות אנטי ציוניות שלהם, והמצב הפך קשה ומורכב. הייתה תחושה של מלחמת אזרחים תגלי "הקהילה והמשפחה הן חלק ממני. לא משנה לאן אלך". נוי עם הוריו ביציע