שביעי

03.06.22 | ערב שבועות תשפ"ב | 490 גיליון שביעי | 8 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… השבוע ובמ היה לי יום הולדת קומ לשמוח ולהודות הרגשתי בעיקר לא מרוצה, לא רלוונטית וצעד אחד יותר קרובה ל ופ. ובכל זאת, על אפ חשבונ הנפש המדכא, לפחות יש מהצד השני את התורה, שלא משנה איזה בלבלות אני עוברת בפרטי, היא שמ - ניצבת, קיימת, אמיתית, נצחית מאירה ומנחמת. איזה מזל שקיבלנו על עצמנו דעת תורה, איזה מזל שיש לנו את דרכ המ צוות שיש עולמ הבא, גאולה, תקווה. אפילו כשאני רוקדת את ריקוד האש )גנבתי את המושג מה דרה המדוברת עמ יהודה לוי כאדמו"ר שעוד נדבר עליה פה בהמשכ(, מתקרבת ומתרחקת מהקודש אל החול ובחזרה, מתבו ת בחרדה פחד ודאגות, תמיד יש שמ את מגנט האמונה שלא מוותרת עליי ומו שכת אותי מהבוצ, מרגיעה ומ דרת את הראש שלא יתפחד כלל. כמה זה משמעותי לחיות חיימ של אמונה, להיות מחוברימ לזהות, לדעת ולהרגיש את התכלית במיוחד בימימ מטורללימ אלו. ממש לא מובנ מאליו. אני מ תכלת כמה דורות לאחור על משפחתי, על בתי שנולדה בארגנטי נה, התחתנה עמ יהודי שברח ממלחמת העולמ השניה והתגיירה כדי להצטרפ לעמ שלנו. נערכ תהליך הגיור של סבתא אחרי שאמא שלי נולדה ובמ מכימ שמצאנו כתוב ששתיהנ גוירו יחדיו. זה בעצמ היה הגיור הראשונ שלה. כשאמי עלתה לארצ ורצתה להתחתנ, הרב נות לא קיבלה את המ מכ ואת הגיור ודרשה גיור כאנ בארצ. זה היה הגיור השני של אמא שלי. שנימ אחר ככ אמא עוברת תהליכ חזרה בתשובה ונאמר לה שהיא צריכה לעבור שוב גיור )כי לא שמרה מצוות אחרי הגיור הראשונ( ופעמ שלישית גלידה, או יותר נכונ: פעמ שלישית - גיור. ואחרי כל זה כשהבנ הראשונ שלי נולד, עדיינ עלתה השאלה האמ הוא באמת יהודי? אמא שלי האמיצה ללא חת לא ויתרה והלכה לבית דינ רבני. כשע מדה מול שלושת הדיינימ היא ביקשה לדעת האמ הגיור שלה לפני החתונה עמ אבי תופ גמ אמ היא לא שמרה מצ וות. הדיינימ שאלו אותה האמ היא רצתה להצטרפ לעמ היהודי? האמ היא כיוונה בליבה להיות יהודיה? ואמא השיבה שהיא תמיד הרגישה יהודיה מהיומ שנולדה. ככ היא גודלה וחונכה. והחלומ שלה מגיל צעיר היה להגיע לישראל ולחיות בה כיהודיה. הדיינימ קבעו שאמא יהודיה ושילדיה יהודימ ללא פק, והברית של בני התקיימה כ דרה. אז כוונת הלב - זה ה יפור וזה מה שקובע. איפה אנחנו מונחימ בריקוד הזה? כמה אנחנו מחוברימ לשקע? כמה אנחנו רוצימ את זה? לעבוד את ה׳, ללכת בדרכ, לראות שטוב, לחיות נכונ. המצוות כמובנ חשובות ואינ אפשרות להתגייר ללא קיומ המצוות, אבל הב י של הכל הוא כוונת הלב. כל עוד בלבב כשבני הראשון נולד, עדיין עלתה השאלה האם הוא יהודי? אמי האמיצה ללא חת הלכה לבית דין רבני. כשעמדה מול הדיינים ביקשה לדעת האם הגיור לפני החתונה עם אבי תופס גם אם היא לא שמרה מצוות לאחרונה ישננ רוחות חדשות הנוש בות על מצוות הגיור. פ קימ חדשימ, נ יונות להקל ומכתבי רבנימ שכנגד. קטונתי מלהבינ בתיקוני נשמות )מבינה יותר בקלקולימ(, אני רק יודעת שהדבר הכי חשוב שעשה אברהמ אבינו, והד בר הכי חשוב שעשה רבי נחמנ מבר לב, הוא לקרב גרימ ולא ופ את הניצוצות של עמנו שהתפזר בכל האומות. הוא הצעד הכי מש איסוף הגרים מעותי לקראת הגאולה הקרבה, ואולי גמ בכל אחד מאיתנו יש קצת גר שהוא צריכ להחזיר בחזרה הביתה, לחזור לתחושת הבחירה, הגאווה, השייכות והערבות הה דדית. שנזכה לקבל על עצמנו כל יומ את התורה הקדושה ולתקנ שוב ושוב את כל הקלקולימ - כי אמ אתה מאמינ שאפשר • לקלקל תאמינ שאפשר לתקנ! צילום: מירי צחי