שביעי

מאשר לצעוד לבד בחוצ ביומ ירושלימ. וככ, בשנימ האחרונות חוגגימ את יומ ירושלימ ב'שירת המונימ'. השנה שרנו מחרוזת משירי ירושלימ ולפני הקורו נה את 'שבט אחימ ואחיות'. זה אירוע מרגש מאוד. בפורימ קיימנו עדלאידע משותפת ביוזמת המנהל הקהילתי והכנו בשיתופ בתי ה פר הממלכתיימ משלוחי מנות לפורימ ומחלקימ לק שישימ בשכונה". אילו עוד פעילויות משיקות יש לכמ? "יש לנו קשר הדוק עמ הקהילה לכל אורכ השנה. בשבת העולמית עושימ הפרשת חלה גדולה ומזמינימ את כל מי שרוצה לבוא". ומי באות? "תושבות השכונה, הוותיקות, קבו צות שונות וקרובות משפחה. בהפרשת נשימ יחד עמ 500 החלה האחרונה היינו בנות האולפנה. לפני הקורונה עשינו גמ את השבת העולמית באולפנה. הצוות והבנות ישנו פה על מזרונימ ואפילו אירחנו טודנטיות ומשפחות חד הוריות ל עודות. בשבת הלכ נו להתפלל בבית הכנ ת של הקהילה ועשינו קידוש משותפ. עודה שלישית נערכה ברחבת המרכז המ חרי. אנחנו הבאנו חלק מהאוכל והקהילה השלימה. ישבנו על מחצלות ושרנו שירי עודה שלישית וכל מי שהיה ברחוב הצטרפ אלינו. זה היה מרגש מאוד. באופנ כללי החיבורימ יוצרימ משהו מיוחד", "לקראת כל החגימ", מו יפה בלוכ, "יש לנו פעילויות של הבנות עמ בית ה פר 'פרנקל'. הבנות שלנו מעבירות תכנימ חינוכיימ ופעילויות יצירה והנ גמ מתנדבות בממ"ד 'באר' בחונכות ובהפעלות. לפני כשש שנימ הבנות התנדבו בבית ה פר יאנוש קורצ'ק ששמ גמ לומדימ תלמידימ ערבימ וע זרו גמ להמ בלימודימ". איכ התגובה של ההורימ תושבי הגבעה? אינ פחד מהדתה? "היו אמירות כאלו, זכור לי במיוחד ביב הבקשה של תושבימ בשכונה לפתוח בתוכ בית ה פר מדרשת ערב ללימוד תורה וח ידות. בהתחלה ממש כע ו אבל זה נרגע עמ הזמנ. אנחנו לא מנ ימ לייהד אפ אחד או להיות מי יונרימ. אנחנו פה כדי לחבר, לחגוג ולשיר ביחד". ומה עמ הוריהמ של בנות האולפנה? "המ ממש שמחימ על הפעילות הזאת. בפעילויות מעורבות )תלמי דימ עד כיתות ו'( אנחנו מ דרימ את זה שלא יהיה ערבוב בצדדימ נפרדימ, אבל בעיקרונ ההורימ מברכימ על הקשר הזה". נוצרו גמ קשרימ בינ הבנות שלכנ לבנות מבחוצ? "כנ. במיוחד לפני הקורונה בנות מבית ה פר הממלכתי 'פרנקל' נוצרו חיבורימ. מגיעה לפה גמ ילדה מבית ה פר לחינוכ מיוחד 'דקלימ' ללמוד במגמת האמנות יחד עמ הבנות שלנו. יש לה בעיה לא פשוטה וזה טוב לה וטוב לבנות שלנו לפגוש בה. גמ את הבנות שלנו זה מחזק. במיצב האחרונ אחוז מהבנות הבנות דיווחו על חי 76 בור עמוק לקהילה ואכנ זה נתונ גבוה וחריג יח ית. אחת הבנות שלנו שנמ צאת במ ע לחיפוש עצמי העידה על עצמה שדווקא ביומ ירושלימ כשהיא החזיקה את הדגל היא פתאומ הבינה שהיא יהודיה, ישראלית וירושלמית והתחברה לזה". למה דווקא אתנ זוכות לחבר את השכונה? "אנחנו יחודיות כאנ כתיכונ של בנות דתיות ולכנ אינ לנו תחרות ואנחנו לא מעורבבות ויכולות מתוכ המקומ הזה לאחד". יש גמ קשר עמ מנהלי בתי ה פר? "היה לנו בעבר פורומ לחינוכ והיינו נפגשימ המנהלימ יחד עמ וועדי ההורימ ועמ המנהל הקהילתי. ני ינו לחשוב איכ לקדמ את החינוכ בשכונה, את התלמידימ, להכיר אחד את השני ולפוגג את הקיטוב. גמ אנחנו, המנה לימ, ברגע שמכירימ אחד את השני ויש הערכה אנחנו די מ כימימ ברוב הדב רימ מבחינה חינוכית וזה עובר הלאה. כשהילדימ רואימ אותנו זה עושה משהו לתלמידה ולתלמיד, זה מחבר. ב ופ יש לנו המונ מהמשותפ וחשוב לי לחזק את המשותפ". בלוך: "כל עוד זה לא פוגע באמונה שלי אני חותרת למצוא את נקודות החיבור והאחדות ומעדיפה להיות ביחד בפנים מאשר לצעוד לבד בחוץ ביום ירושלים" 41 | 24.06.22 | כ"ה סיון תשפ"ב | 493 גיליון שביעי