שביעי
24.06.22 | כ"ה סיון תשפ"ב | 493 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… שעברה יצאתי לק במוצאי שבת נות פיתות ובורק . במאפייה היקרנית שקלימ 50 ? )מה זה המחירימ האלו למאפה לחמ ומימ?( עמד בתור בחור שנראה עצבני. "הייתי כל היומ עמ הילדימ בימ. הרגו אותי", הוא התלו ננ. "מת להגיע הביתה לישונ". חייכתי אליו, אבל ריחמתי עליו. זה נשמע לי כאילו הוא מגיע מארצ אחרת, רחוקה, כזאת שפעמ הייתי מבקרת בה, אבל שנימ אפילו לא התגעגעתי. ככל שעובר הזמנ ואני שומרת שבת )י"ד שנימ למי שתהה( אני מתאהבת בה יותר. ככל שעובר הזמנ אני מבינה מדוע היא עומדת במרכז שמירת המצוות ומייצגת יותר מכל את החיבור שלנו עמ ה'. ככל שעובר הזמנ אני מעריכה את הגאונות של ההפ קה וההבדלה של היומ הזה, והכי מדהימ שזה נכונ ומ דויק לכל גיל. על הילדימ והנוער אני רואה את זה בבירור כשהנה מגיע היומ שרואימ להמ את העיניימ, כשהמ באימ להתכרבל עליי )בכל גיל!(, ל פר מה עובר עליהמ, משחקימ משחקי קופ א, קוראימ פ רימ ויוצאימ החוצה לדבר עמ החברימ שלהמ. איזה בני נוער מדברימ היומ? הכל בהודעות, וידאו צ'אט ואימוג'ימ. אבל גמ בשבילנו השבת היא פלא. ההכרח הזה להתנתק מהחיימ, מהמי רוצ, מהחדשות, מהחיבור לחול - פשוט בריאות הנפש. נדמה לי שאני אומרת את המובנ מאליו אבל אמ יש עוד מישהו ששומר שבת וקצת חבל לו שביומ החו פשי היחיד שיש בשבוע הוא לא מטפ על המצדה או הולכ לקולנוע אז חבל על תחושת החבל. אמ מרגישימ שהשבת ובכל זאת מגיעה וזה קצת מבא אז כדאי לחשוב איכ אנחנו יכולימ לייחד אותה כדי שהיא תהיה מה שהיא אמורה להיות. אוכל טוב זה א'-ב', ושינה זה מובנ מאליו, אבל חוצ מזה שבת מממשת את הפוטנציאל שלה כשמתכוונימ לקודש, אחרת היא בעיקר יומ של אי ורימ. לקרוא קצת תהילימ זה תמיד טוב. נכונ שבהתחלה קשה לי להביא את עצמי לפתוח את ה פר אבל אחרי שהתחל תי זה "נגעת נ עת", אני צוללת למינ טרנ שמתישהו אני שמה לב שהוא גמ עושה לי טוב על הלב. מי שלא מתח בר לתהילימ )לדעתי לא חייב להתחבר אפשר פשוט לקרוא( שיפתח קצת פרשת השבוע, שישיר שירי שבת )גמ אמ לא ממש בא, מתחילימ בשקט ופתאומ שמימ לב שמתישהו כולמ נ חפימ(. אבל אני מרגישה שמה שאני הכי צרי כה להתחזק בו זה לא לדבר או לחשוב מחשבות של חול. נכונ שבשבת פתאומ באימ מלא רעיונות טובימ איכ להצליח בע קימ, להתגבר על בעיות בעבודה, מה כדאי להגיד למורה של הילד כדי שתרד ממנו וכאלו. אז במקומ לעופ עמ המחשבות הללו ולקיימ דיאלוגימ בומ ב טיימ בדמיונ על כל מה שרצית להגיד יום הבוחר ככל שעובר הזמן ואני שומרת שבת, הנני מתאהבת בה יותר. אני מעריכה את הגאונות של ההפסקה וההבדלה של היום הזה, והכי מדהים שזה נכון ומדויק לכל גיל לבו שלכ ולא העזת, כשאני שמה לב שאני כבר מתלהמת ונהיה לי חמ אני מפ יקה. "שבת! אני אומרת לעצמי" ולא כי צריכ או א ור, כי אני רוצה לשמור על בריאות הנפש שלי. כי אני רוצה יומ בשבוע שכולו ניתוק מהבנק, המשימות, הרצונות והדמיונות. בשבת רצוי לא לחנכ, לא לכעו ולה קפיד על הילדימ או בבית הכנ ת ולא לעשות שומ דבר שעלול להכני אותנו לאיזו פינה עמ עצמנו ועמ אחרימ. תמיד לתת מחמאות והכי חשוב לאישה ולייקר אותה מאוד מאוד, להרימ ולעופ עליה )ומי שיתנ לבעלי לקרוא את הטור הזה תבוא עליו הברכה(. אז יצאתי קצת "הידברות" אבל וואלה, בתוכ כל הבנט והאורבכ שלפני ואחריי - רבותיי, • בכל זאת, שבת! shutterstock איור:
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==