שביעי

01.07.22 | ב' בתמוז תשפ"ב | 494 גיליון שביעי | 8 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… לנוכח נשים בעולם זועקות פ יקת בית המשפט העליונ בארה"ב על שהעניק מכויות למדינות לחוקק חו קימ נגד הפלות. אוקי, אז מה ה יפור ולמה זה קשור אלינו? אישה הרה מטק ביק 1972 בשנת שה להפיל אכ החוק באותה מדינה א ר זאת. עורכות דינה טענו כי החוק נוגד את חוקת ארה"ב, ואכנ בית המשפט העליונ, קבע שיש זכות חוקתית לה פיל ולכנ אי אפשר לשלול זאת מנשימ בשליש הראשונ להריונ. לגבי השליש השני מותר לא ור הפלה רק בנ יבות מ וימות כמו יכונ בריאותה של האמ. בשליש השלישי כנ אפשרו לא ור הפ לות. עד כאנ ברור? יופי. 2018- אז מדוע הפכו את הפ יקה? ב א רה מדינת מי י יפי על אישה להפיל )מה ש תר את הפ 15- אחרי השבוע ה יקה הקודמת(. המקרה הגיע שוב לע ליונ והשופטימ החליטו ברוב של חמישה נגד ארבע לתת את ה מכות למדינה לא ור את ההפלה. וכל זאת למה? כי המ הגיעו למ קנה שאינ דבר כזה בחוקה האמריקאית "הז כות להפיל". ולמעשה, זאת פרשנות של החוק להליכ הוגנ ושל הזכות לפרטיות שכביכול אמורימ לאפשר לאישה להח ליט על גופה. אז מה הבעיה בפרשנות הזו? הרי ברור שאישה צריכה להחליט על עצמה, מדוע המדינה מתערבת? פה מגיע הקטע המ ובכ שאינ לו תשו בה ברורה ולכנ הדברימ מעוררימ רגשות לכאנ ולכאנ. נשאלות שאלות גדולות, חשובות וקשות. מתי ה יפור הופכ להיות מאחד לשניימ? מתי האישה יכולה להחליט על גופה ומתי היא מחליטה על שני גופימ? האמ רק מרגע הלידה? אולי מהרגע שלעובר יש יכוי לחיות מחוצ (? או שמא הרגע שיש לו 25 לרחמ )שבוע כבר גפיימ והוא מקבל את מינו? נשאל את זה אחרת - מי מגנ על העובר ומאיזה שלב של היווצרותו? ואיפה הזכויות של הגבר בתוכ כל ה יפור הזה? ב ופו של דבר הפ יקה רק מתירה לכל מדינה להחליט על עצמה. מדינות שמרניות יותר יחמירו ויא רו הפלות משבועות מוקדמימ ומדינות ליברליות יתירו עד שלבימ מאוחרימ או בכלל. בתכל' כל אישה, אמ היא ממש תרצה להפיל, תוכל להגיע למדינה אחרת ול עבור את ההליכ. בישראל, כמו ברוב מדינות העולמ המערבי, אישה הרוצה להפיל מהש להריונה עליה לעבור ווע 25- בוע ה דה להוכיח שהיא עומדת באחד התנאימ לאישור ההליכ )לא שהוועדה הזאת באמת מונעת ממישהי, הרי תמיד אפשר לשקר ולומר שהעובר אינו מבעלכ(. מהנתונימ של "אגודת אפרת" אפשר ללמוד שכחציינ של הנשימ המבקשות להפיל הנ נשואות עמ ילדימ הבוחרות לעשות זאת מ יבות כלכליות. אולי אפשר להבינ אותנ עמ יוקר המחייה המאמיר בכל יומ ויומ. אני זוכרת שכל פעמ שנכנ תי להריונ, אבי דאג שלא אוכל לכלכל את המש פחה שלי כמו שצריכ ושהילד לא יחיה זכויות האישה והעובר נשאלות שאלות גדולות, חשובות וקשות. מתי הסיפור הופך להיות מאחד לשניים? מתי האישה מחליטה על גופה ומתי היא מחליטה על שני גופים? ברווחה ויקבל חוגימ, השכלה או אפילו מנה בשרית יותר מפעמ בשבוע. לא שזה דווקא המתכונ לילד בריא בנפשו, אבל ככ ילדימ בעולמ המערבי צריכימ לגדול - בעיניו. אז כ פ זה פקטור, וגמ כוחות נפש, בריאות, רמת ה יכונ ועוד. האמ הפ יקה הזאת היא בעד או נגד נשימ? הפלה זה לא משחק ילדימ. נשימ שבחרו להפיל נשארו להנ צלקות מאותה בחירה, ולרוב גמ חרטה. אישה שהפילה היא אישה בפו ט טראומה. בינ אמ מדו בר בבחירתה ובינ אמ נבחר למענה במ קרה של עובר ללא דופק או כזה שנידונ לחיימ אומללימ מ יבות מצערות. אכ אמ הפ יקה בארה"ב תגרומ לגב רימ ולנשימ להיות יותר זהירימ, לנהוג בפחות קלות ראש ולהפחית הריונות שאינמ רצויימ, היא ודאי תגנ על הנשימ שהנ אלו שמשלמות בפועל את המחיר • הכבד במקרה של הפלה. shutterstock איור: