שביעי

01.07.22 | ב' בתמוז תשפ"ב | 494 גיליון שביעי | 6 י ש י פ ר י ד מ ן מפלגת הנוקמים גדעון סער יכול היה להיות איש מפתח בממשלת ימין. אצל נתניהו הוא יכול היה לעשות הכול. אך כל זה אינו שווה לו בכל עת שהוא רואה את שנוא נפשו הולך בגאון בכנסת תניע פרויקטימ ימניימ. אצל נתניהו הוא יכול היה לעשות הכול. אכ כל זה אינו שווה לו בכל עת שהוא רואה את שנוא נפשו הולכ בגאונ במ דרונות הכנ ת. לכנ אינ אפשרות לדבר אל ההיגיונ אצל ער וחבריו. אינ מה לה ביר ליועז הנדל ולומר לו שהוא יכול לה משיכ לחבר יבימ אופטיימ היכנ שרק ירצה, להזכיר להאוזר שביכולתו למלא את הגולנ במתיישבימ ובידי זאב אל קינ להמשיכ לבנות את ירושלימ. המ יכולימ לעשות הכול וביתר שאת, בממשלת נתניהו, אבל הנקמה, אוי הנקמה הזו, מעבירה אותמ על דעתמ. הנקמה היא תולדה של הקנאה והכ בוד, שתי תכונות שאמ הנ משתלטות על השכל הקר הנ מוציאות בני אדמ מהעולמ. גדעונ ער הוא הפוליטיקאי שנתנ לרגשות הפחד, התיעוב והנקמה • לנהל אותו ואת המדינה כולה. שצריכימ יש הרבה אנשי ימין להכות על חטא בעקבות הבחירות המת קרבות. לכולמ יש אשמה. אבל יש כאלה שאשמימ הרבה יותר. בראש ובראשונה, גדעונ ער וחברי מפלגתו. לרוב הימ ני הייתה אפשרות להקימ כאנ ועכשיו ממשלת ימינ אבל כמו בשנה שעברה היה זה גדעונ ער שמונע כל אפשרות ממצביעי הימינ לממש את שלטונמ. ברור שגמ נפתלי בנט ושאפתנותו הבלתי ניתנת לרי ונ הובילו למשבר הנוכחי. אבל החטאימ החמורימ של בנט המ שאפתנות פוליטית דור נית והפרת הבטחותיו לבוחרימ. בנט מצ טרפ לשורה ארוכה של פוליטיקאימ מהימינ שעברו לשמאל מתוכ שאפת נות ותשוקה לכוח. בנט הוא פוליטיקאי ח ר מעצורימ, כמו הרבה פוליטיקאימ שקמימ בבוקר ורצימ אל הכוח והשל טונ. זה מה שמוליכ אותו. ברגע שהוא זיהה הזדמנות לכבוש את היעד הוא כבש. אכ אמ היה כוח שחו מ את בנט מלממש את שאפתנותו הוא היה מצט רפ לממשלת ימינ בראשות נתניהו. בנט מבקש שלטונ וכוח לא נקמה. אבל אצל גדעונ ער ה יפור הוא אחר לחלוטינ. הדבר היחיד שמניע אותו הוא נקמה. רגש קמאי של שנאה לנת ניהו זה הדרייב הפוליטי שמחייה אותו. שלטונ לא מעניינ אותו. הוא הקימ מפלגה שכל כולה רק לא ביבי. ליתר דיוק, זו מפלגת "נפגעי ביבי". אנשימ שעבדו עמ נתניהו ונפגעו ממנו. חלקמ לא קיבלו מינויימ. או שקיבלו תיק מוזר כמו "שר המימ". עבדו בלשכתו ומצאו את עצממ בחוצ ומאז גמרו אומר "להציל את המדינה" ממי שנהג בהמ בכיעור. זו המפלגה של גדעונ ער. כל מהותה: רק לא ביבי. זו מפלגת נקמ. מפלגת הרגשות הפ גועימ. כל המערכת הפוליטית משות קת בגלל אנשימ שנפגעו מהבו שלהמ לשעבר. ולכנ, כולמ יצאו לבחירות כי גדעונ ער אינו יכול עוד. רגשית הוא איננו יכול. הוא פגוע. הוא נפגע. הנקמה אוכלת אותו. הוא יצא לבחירות גמ אמ הנ יתמוטטו עליו. העיקר שיתמוטטו גמ על נתניהו. פק אמ הייתה מפלגה בתולדות המדינה שי ודה ומהותה אלו רגשות נקמה ושנאה לבו לשעבר. אבל בי שראל הכול אפשרי. מפלגות עוברות מימינ לשמאל. הבטחות ושבועות מופ רות במהירות הלייק. ויש כאלה שמקי מימ מפעל פוליטי שכל עניינו ומטרתו להראות לבו הקודמ. גדעונ ער יכול היה להיות איש מפתח בממשלת ימינ. ממשלה שמב טאת את רצונה של רוב רובה של החברה הישראלית. הוא יכול היה לקדמ כל מיני הצהרות שהבטיח לפני הבחירות בתחומי המשפט, ההתיישבות והביטחונ האישי. בהיותו מפלגת מאזניימ הוא היה יכול להכריח את נתניהו לממש את משנתו האידיאולוגית. אבל אינ שמ אידיאולוגיה אלא בור ריק שאינ בו מימ. הוא לא עשה דבר ממה שהבטיח לפני הבחירות במשרד המשפטימ. כשאתה תקוע עמ מרצ, הע בודה והאחימ המו למימ קצת קשה לה 90 צילום: תומר ניוברג, פלאש