שביעי

08.07.22 | ט' בתמוז תשפ"ב | 495 גיליון שביעי | 10 שר ו ן ר ו ט ר sharonroter@gmail.com ……… "ילדימ קטנימ צרות תמיד אומרים: קטנות, ילדימ גדולימ צרות גדולות". וואלה, לא לגמרי מ כימה. נכונ שיל דימ גדולימ יכולימ לגרומ להרבה דאגה, בעיקר בגלל ההרגשה שאינ לכ שומ שליטה עליהמ. אבל אני מודה: כשילדי היו קטנימ היה לי מאוד קשה. כל מי שהיה אז ב ביבתי לא הפ יק לשמוע ממני תלונות מבוקר עד ערב. ההריונות, ההורמונימ ושינויי מצבי רוח והגופ הת כופימ, ההנקות בשנה הראשונה, חו ר השינה המתמשכ, אמבטיות, טיטולימ והצורכ לשמור עליהמ בשבעימ עיניימ ושמונימ ידיימ )גמ כשהפיזיות האנושית לא באמת מאפשרת את זה( העיקו עלי עד בלי די. אבל בעיקר חו ר העצמאות שלהמ שיגע אותי, או יותר נכונ, חו ר העצ מאות שלי. השעבוד הטוטאלי הזה במשכ - נטל 24/7 כמעט עשור באופנ רצופ ממני כוחות נפש שלא היו בי. אתמ בטח אומרימ "ודאי היו לכ כו חות. עובדה - יש לכ חמישה ילדימ", אבל בדיעבד אני באמת לא חושבת שהיו, שאבתי אותמ איכשהו מתוכ העו בדה שפשוט הייתי בשוונג. היומ הילדה והקטנ כמעט בנ 17 הגדולה כמעט בת שבע, ומה אני אגיד לכמ, אני נחה על זרי הדפנה, בלי עינ הרע )ובלי "טפו טפו" כי גיליתי שזה מנהג שמקורו בנ צרות כשהיו דופקימ על הצלב ל"ע(. נכונ שעדיינ יש כבי ות ו נדוויצ'ימ בבוקר ו"אמא אני רעב", אבל זה י פור אחר לגמרי. בעיקר, כי החופש שלי חזר אלי. אני יכולה לצאת מתי שבא לי ואפילו ) ליחה מכבוד ההורימ הצעי רימ( לנ וע ללילה או שניימ עמ בעלי ולהשאיר את הילדימ עמ האחיות שלהמ. נגמרו ימי הבייבי יטר, הבקשות מה בתות והתיאומימ )והטרוניה( על הבעל. אני יכולה להיכנ ל"אח הגדול" ולא בטוח שיבחינו בח רוני )אולי אמ ירימו את הראש מהמ כ או כשיהיו רעבימ(. שנימ שלא ביקרתי בגינה הציבורית )ואני גמ לא מתגעגעת ל"אמא תנדנדי אותי"( ולכל בקשה או תלונה של "אמא משעממ לי" אני עונה: "בשביל זה הבא תי לכמ אחימ ואחיות". אז נכונ, לא הכל ורוד, במיוחד כשה מתבגרות מחליטות לצאת לדרכ משלהנ שלא תמיד מקובלת עליי, אבל וואלה גמ אני לא הייתי נופת צופימ בגילנ ואני מתפללת ומקווה שהנ יעשו את המרידה הקלה שלהנ ויחזרו מהר לדרכ האמת והישר. מצד שני אני צופה בהנ עובדות, לומדות ורוכשות כלימ לחיימ עצמאיימ ומתמלאת גאווה שאוטוטו הנ כבר עוזבות את הקנ ואינשאללה הופכות אותי ל בתא מאושרת )ב דר, ב דר, אני לא אקדימ את המאוחר אבל מה לעשות שחזרתי בתשובה ואני לא אהיה בתא בגיל ארבעימ, אז לפחות לקראת חמישימ(. אני אוהבת את העובדה שיש ביבי אנשימ קטנימ. השנימ שבהנ טיפלתי בקטנטנימ היו המשעממות בחיי. לי חה על הכנות הלא פוליטיקלי קורקט, ילדים קטנים, ילדים גדולים השנים שבהן טיפלתי בקטנטנים היו המשעממות בחיי. סליחה על הכנות הלא פוליטיקלי קורקט, אבל כמה פעמים אפשר לקרוא את 'תירס חם'? אבל כמה פעמימ אפשר לקרוא את 'תיר חמ'? בואו, זה לא כזה פר... היומ כשאני יוצאת מהבית אפילו ל ו פר בא לי לקחת איתי איזה ילד. אז נכונ שזה עולה לי בממתק או בקניות מיותרות אבל זה עוזר מאוד והופכ את כל החוויה ליותר מהנה, לעומת הז מנימ שבהמ הייתי דוחפת לקל לתוכ עגלת ה ופר או נושאת את כל המשקל במנשא וגומרת את הקניות מזיעה ועמ כאבי גב חמורימ. אז כפי שהבנתמ ה טטו החדש שלי מאוד מתאימ לי. החופש הגדול לא מאיימ עליי יותר, ובגדול אני עפה על עצמי. אז למה זה, תגידו לי למה, אני חולמת בלי לות על תינוקות? ולמה כשחברה טובה אמרה לי שהיא בהריונ פתאומ חשבתי שאולי, רק אולי, עוד נוכל לה פיק איזה • בנ זקונימ אחרונ ודי? shutterstock איור: