שביעי

29.07.22 | א' באב תשפ"ב | 498 גיליון שביעי | 38 את מלחמת המחתרות. עלתה גמ ברה שפנק היה כמו עצמ בגרונ להר בה אנשימ, ואולי היה להמ נוח יותר ל יימ ככ את הפרשה”. זה לא הפריע לקיננ להפוכ לגיבור תרבות. ”נכונ. הוא אמנמ בילה תקופת צינונ של כעשור בפריז, כי לא היה לו נעימ לה תובב בארצ אחרי מה שקרה, אבל לימימ הוא אכנ היה לגיבור תרבות. אחרי שהוא נפטר, שמעתי את הה פדימ עליו, חלקמ כלל לא התייח לפרשה ואחרימ עשו זאת בהומור ו לחנות. לא דבק בו רבב, והיח כלפיו היה ממקומ לחני ומבינ”. לאחר ני יונ ההתנקשות בפנק , היו שרימ שדרשו להעלות לדיונ בכנ ת את הפרשה, אולמ בנ- גוריונ ה תפק באזכור קטנ בישיבת שזה בגלל שהוא בא מצד מ וימ של המפה הפוליטית, שלא קיבל כמעט מקומ”. כלומר, הפרשה הושתקה על רקע דתי? ”בהחלט ייתכנ. באותה תקופה לא היה לגיטימי להביא עמדות דתיות וימניות לבמה המרכזית של הפולי טיקה הישראלית”. פנק לחמ רבות למענ יהדות המ דינה, ולא בחל בביטויימ קשימ כדי להעלות למודעות נושאימ שונימ. על החינוכ החילוני הכפוי שניתנ לילדימ במחנות העולימ אמר כי זהו ”רצח תרבותי ודתי”, ”כפייה מצפונית ואינ קוויזיציה נגד דת ישראל” ואפ הו יפ כי הוא ”מייצג את החזית הדתית” ואמר כי ”נצא במלחמת אזרחימ, בד מימ ממש, אמ הדבר לא ייפ ק מיד”. הוא אהב למשוכ אש? ”ברמה האישית הוא היה איש של שלומ, אדמ רכ, נעימ ורגיש. היו לו רוח חיימ ולצידו תנ”כ, פר משניות ומ מכי עבודה שונימ. הרופא שבדק אותו קבע כי נפטר מאירוע לבבי. לפנק היו בעיות לב, אז למה את מייח ת את מותו לני יונ ההתנק שות? ”אי אפשר להוכיח שהוא מת בע קבות הפרשה, אבל משפחתו טוענת עד היומ שהוא נפטר משברונ לב בשל ני יונ ההתנקשות ומהיח המזלזל של המערכת המדינית לפרשה”. דווקא ברחוב פנקס ממושב שובה 42 ד”ר שקלאר, בת שבעוטפ עזה, נשואה ואמ לחמישה, מלמדת הי טוריה במכללות הרצוג ואורות ובאולפנת אבנ שמואל. לפרשת שנימ, בע 15 פנק היא נחשפה לפני קבות מאמר שפיר מ חגי גל ב'מקור ראשונ' וע ק ב פר שכתבה רעייתו של קיננ. ”יותר מפרשת ההתנקשות, עניינה אותי דמותו המכוננת של פנק ”. שקלאר למדה לעומק את הני יונ לרצוח את פנק , שר התחבו , ובשבוע הבא - בבית 1952- רה ב יד לבנימ בתל אביב, הממוקמ דווקא ברחוב פנק - יוקרנ רטה 'פנק פתוח'. "ה רט מציג את הפרשה על מורכבותה. רציתי שדמותו ופרשת ההתנקשות בו לא יישארו במג דל השנ האקדמי, אלא יופצו לקהל הישראלי".לדבריה, פנק הותיר אח ריו מורשת ענפה שרבימ לא יודעימ כי הוא המקור שלה. ”הוא הגה את הרעיונ לציינ תאריכ עברי לצד לו עזי בכל מ מכ, קידמ את חוק החי נוכ הממלכתי, היה שותפ לנו ח ’צור ישראל וגואלו' בהכרזת העצמאות, היה ממנ חי מגילת העצמאות, מי ד את כשרות המטבחימ בצה”ל ובמגזר הציבורי ועוד”. זמנ קצר לאחר פטירתו, תקנות הגבלת התחבורה הפרטית בשבת בוטלו. אילולא ההתנקשות ופטירת פנק , האמ השבת במרחב הציבורי הייתה נראית אחרת היומ? ”אפ אחד לא צפה את רמת ההת נגדות ביב השבת, אבל יכול להיות שהוא היה ממשיכ במאבק. להערכ תי, הוא היה מו יפ לחינוכ הממלכתי יותר מ ורת ויהדות, ובאופנ כללי הוא היה מתעקש הרבה יותר על נושאי דת ומדינה. המורשת שלו באמת נשכחה, וזה חלק מהשליחות שלי - להביא את יפורו ולהראות למדינת ישראל היו אבות מיי דימ נו פימ. את הנרטיב צבעו בצבע אחיד, אבל היו עוד צבעימ שלא קי בלו ביטוי ולא מ פרימ את ה יפור • שלהמ”. ' או ’יהודי חדש ' , ’עברי ' פנקס לא היה מוכן להיות ’כנעני כפי שרצו חלק ממקימי המדינה. הוא הבין שאלה שנים דרמטיות שישפיעו על אופי המדינה בעתיד, ולכן מסר על זה את נפשו וקומם עליו הרבה אנשים והמ הממשלה שיכ לדונ בשאר הדברימ שעל דר יומה. הפר שה אמנמ וקרה בהרחבה בתקשו רת, אולמ ירדה במהירות מהכות רות ונשכחה. ד”ר שקלאר לא פו לת את ההש ערה שהפרשה הושתקה לאור זהות השר שכמ עט נרצח. ”ייתכנ חברימ מכל קצות הקשת הפוליטית. ברמה הציבורית הוא ידע להיות תקיפ כשצריכ. הוא הבינ שאמ הוא לא יחולל משבר, לא יתייח ו אליו. אפ אחד לא פעל בנושא עוול החי נוכ החילוני במחנות העולימ, עד שהוא התבטא בצורה הזאת. זה היה חלק מהטקטיקה הפוליטית שלו. בעיתונימ כינו אותו הפרלמנטר . הוא הבינ איכ פוליטיקאי 1 מ פר צריכ לעבוד”. כחודש וחצי לאחר ני יונ ההתנק שות, נפטר פנק בתומ יומ עבודה. באוגו ט 14- הוא נמצא בבוקר ה בחדר מלונ המלכ דוד כשהוא ללא קריקטורות בעיתונות העברית נגד הרפורמות של פנקס בתחילת 50- שנות ה מודעת האבל על פטירת השר פנקס