שביעי

אליהו גליל התי ישבות 90 צילום: נתי שוחט ,פלאש המצב בגליל מייצר סיכון אמיתי לביטחון הלאומי ולריבונות. יש לנו מענה טוב לאיומים מבחוץ, אבל אני מודאג מהאיום הפנימי. לא ייתכן שתושבי לב הגליל יהיו נצורים במצב חירום ערביי הגליל נהנים מהטבות מפליגות טוב לאיומימ הללו. אבל אני מודאג מאוד מהאיומ הפנימי. לא יכול להיות שתושבי לב הגליל יהיו נצורימ במצב חירומ, כמו שהיה בשומר החומות, .17:00 אז א רו עלינו לנוע בכבישימ החל מהשעה לא יכול להיות שבמערכה עתידית נצטרכ להש קיע כוחות בפתיחת צירימ בתוכ ישראל. הדבר הזה מטריד אותי מאוד. אמ זה יקרה, עלולות להיות לזה גמ תוצאות איומות ונוראיות של הפעלת כוח . אני לא רוצה 2000 נגד אזרחימ כמו באוקטובר שנגיע למציאות כזאת". ומהלכ אקטיבי של ייהוד הגליל לא יעורר תגו  בת נגד מצד המגזר הערבי? "'ייהוד הגליל' הוא מושג שאני מרגיש איתו לא נוח. אני איש שמאל שגר בצפונ, ומאמינ מאוד בחיימ משותפימ. ערביי ישראל רוצימ לחיות בי שראל, וצריכ לחזק את זה. פיזור אוכלו ינ נכונ הוא מפתח לדו קיומ ולחיימ משותפימ. כשהמצב לא מאוזנ, זה יוצר מתח שעלול להביא לא ונ. אני מאמינ שצריכ לחזק את האוכלו ייה היהודית כדי ליצור איזונ דמוגרפי בגליל, ולחזק את האוכלו ייה הערבית ואת הדו קיומ על ידי הקמת אזורי תעשייה משותפימ. היומ אנחנו במצב של הגירה שלילית. הצעירימ עוזבימ לתל אביב, לא כי המ לא רוצימ, אלא כי המ לא יכולימ. אינ איפה לגור". מגבלות ליהודים בלבד המשפחות לה 400 לצד הקשיימ שגורמת מגבלת תפתחות היישוביימ הכפריימ הקהילתיימ, יישובי הגליל מתמודדימ גמ עמ ההשלכות של תמ"א - תוכנית המתאר הארצית שאושרה 35 ונועדה, כלשונה, "לתת מענה 2005- ב לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה, תוכ שמירה על השטחימ הפתו חימ ועל עתודות הקרקע לדורות הבאימ". היישובימ שבתוכ נית מחולקימ לש לושה וגימ עי קריימ: יישוב עירוני, יישוב כפרי ויישוב כפרי-קהילתי, אלא שבעוד כל היישובימ הערביימ במחוז צפונ מ ומ נימ בתוכנית ככפריימ או עירוניימ, רובמ המכריע של היישובימ במרכז הגליל מ ומנימ כיישובימ כפריימ-קהילתיימ. התוכנית מטילה מגבלות רבות על הרחבת יישובימ כאלה ועל הגדלת מ פר יחי דות הדיור באותמ יישובימ, ומגבלות אלו חלות באופנ י טמתי רק על היישובימ היהודיימ. "זו אפליה שהתהוותה במשכ שנימ, בגלל נר טיב שלפיו הערבימ מופלימ לרעה, וחייבימ לייצר למענמ שוויונ זכויות באמצעות אפליה מתקנת", מ ביר עו"ד בנצי ליברמנ, ראש פורומ שילה ולש עבר מנהל רשות מקרקעי ישראל. "ברור שמגיעות לאזרחי ישראל הערבימ זכויות אזרח, אבל מכאנ ועד לפערימ הבלתי בירימ לטובתמ יש מרחק עצומ. מדינת ישראל שכחה את המונח 'התיישבות השנימ האחרונות מערכות התכ 15- יהודית', וב נונ מובילות קו אנטי התיישבותי בכל מה שקשור למרחב הכפרי היהודי. ממשלה שאכפת לה מה תיישבות לא הייתה מאפשרת לפקידימ להשתולל באופנ הזה". "המצב הנוכחי נגרמ בשל רשות מקרקעי ישראל וועדות התכנונ והבנייה", מ כימה טרוק. "עיוורימ שמ לחלוטינ לעיקרונ הראשי של הציונות - עי קרונ ההתיישבות היהודית. מבחינתמ, עיקרונ הש וויונ הוא המוביל". כדי לאגפ את הפקידימ מימינ, קידמו טרוק ואחרימ הצעת החוק לתיקונ פקודת האגודות השיתופיות, שלפיה יותר גמ ליישובימ בני משפחות להפעיל ועדת קבלה. ההצעה עברה 700 בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה, דבר שיאפשר לה לעלות בכנ ת הבאה ישירות לקריאה שנייה וש לישית בזכות דינ הרציפות. "תיקונ החוק הזה הוא המעט שאנחנו, כאופוזיציה, יכולנו לעשות. אבל שינוי הגי שה ברשות מקרקעי ישראל חייב לבוא מתוכ הממשלה", מ כמת טרוק. "זו עומדת להיות אחת התוכניות המרכזיות שלנו. התיישבות יהודית היא ערכ שכלול בחוק הלאומ, ואת זה אנחנו רוצימ • להחזיר ל דר היומ הציבורי". המשך מהעמוד הקודם התמיכה לא באה רק מימין. האלוף )מיל'( בן ראובן 90 צילום:הדס פרוש, פלאש 19.08.22 | כ"ב באב תשפ"ב | 501 יון גיל | 12