שביעי

חריפ, שומ, תבלינימ, כמו השיעור”. מה את מכינה? ”מה שאני עושה, אני עושה מדהימ. מה שאני לא טובה בו - אני לא עושה. זו אחת השיטות שלי בחיימ. זר ייקלע לשולחנ שלי ויגיד ’בוא’נה, את בשלנית’. נכונ, אבל זה בדיוק חמישה דברימ”. את מארחת הרבה את הילדימ? ”כנ, המ מארחימ אותי בביתי”, היא מחייכת. ”כמעט בכל שבת המ מגי עימ. המ גרימ קרוב, באימ לאכול, אורזימ ומשאירימ אחריהמ חורבנ. אבל אני חייבת להיות עטופה בהמ”. למה? ”כי אינ לי חברות… אני בנ אדמ לא חברותי, אז ייצרתי לעצמי חברה. ילדיי המ חבריי הטובימ ביותר”. את תמיד אומרת שחמה וכלות זה מ ובכ. איכ את מ תדרת איתנ? ”בדור הזה, מי שמתחתנת עמ הילדימ שלכ, את חבה לה את חייכ. אבל זה לא רק הכרת הטוב. אני מתפעלת מהחוכמה שלהנ, איכ היא קלטה בשנייה מה שלי לקח שנימ להבינ שזה מה שהוא צריכ. מדהימ”. ”לא עפה על עצמי בכלל” הרבנית מזרחי ידועה בשליחו תה כמנחמת הנשימ הלאומית. בכל א ונ היא הראשונה להתייצב. ”יש לי איזה רפלק שלא מוכנ שיהיו בעו למ נשימ לא מנוחמות, כי אז העולמ ב כנה. יש מקומ כמובנ לבכי, לכאב ולאבל, ככה זה יהדות. אבל אני רוצה את הנחמה, נוח-מה שבתוכ החושכ”. למה דווקא את? ”לאורכ כל הילדות שלי גדלתי לצד אחות חולה באנורק יה. היא עדיינ נלחמת בכל יומ. כילדה הר גשתי שאני חייבת לשמח אותה, כי לא יכולימ להיות חילופי תפקידימ, שאחותי הגדולה תהיה הקטנה”, מ פרת הרבנית ועיניה מתמלאות דמעות. ”רציתי שיישאר לה המ קומ שהיא לא תרגיש ממועטת. ככ זה התפתח אצלי, ופיתחתי מנוע של ’במשמרת שלי זה לא יקרה’”. כמה שעות כבד לכ אחרי שאת באה לנחמ? ”הרבה. זה מגביר אצלי את התפי לות לגאולה פרטית של האישה הזאת והכללית. הא ונות המ חלק ממני והמ חלק מהרקמה הנשית הגדולה שקמה ומתנחמת”. את יודעת שאת באמת מאוד מנ חמת? ”הלוואי. איכ אני רוצה לראות את העמ הזה שקוראימ לו ’נשימ’ שיהיו שמחות. תמיד נוזפימ בי: תני לה, זה הזמנ שלה לבכות עכשיו! ואני לא רוצה”. את הולכת גמ ללא-דתיימ? ”בטח. זה מרגש ומוזר, הרפלק הדתי שמתעורר במצבי משבר. במקומ שתגידו ’אמ ככה אלוקימ אז ביי לו’, להפכ, ’בואו נשמע מה יש לו לומר’”. עמ כל התארימ הגרנדיוזיימ, איכ זה משפיע על היח ימ הזוגיימ שלכ? ”יהא כלל זה נקוט בידכ: אינ גבר שיוותר על המעמד שלו. לכנ כל אלה שניגשימ אליו בחמלה ואומרימ ’כל הכבוד לכ, איכ ה כמת להיות למ רמ , ללדת ולהניק ולבשל במקומ אשתכ’ - זהו, שלא. כאישה מצ ליחה, את חייבת לכבד אותו מאוד. כבוד מכבד, אמיתי, לא מלאכותי. ואני מכבדת אותו ימ”. הרב חיימ מזרחי הוא מקובל שמ קדיש זמנ רב לתפילות בכוונה ול תיקוני חצות. ”אני באמת מעריצה אותו”, היא מעידה. אז איכ את לא עפה על עצמכ יותר מדי? ”אני לא עפה על עצמי בכלל. אמא שלי הייתה תמיד ביקורתית: ’שמעתי אותכ ברדיו. לא הבנתי מילה’. ’מה זה הטור הזה, באמת, בושה’. ’איכ התל בשת ולמה את יוצאת ככה?’ ו’כל הכ בוד לחיימ מזרחי’, זה הגרנד פינאלה. • הודות לאמא, אני אישה ענווה”. כל אלה שניגשים לאיש שלי בחמלה ואומרים ’כל הכבוד לך, איך הסכמת להיות למרמס, ללדת ולהניק ולבשל במקום אשתך’ - זהו, שלא. אני מכבדת אותו ים. הוא בדרך כלל מבשל צהריים במשך השבוע, והשבת עליי צילום: אורן בן חקון הדלת לא מפסיקה להיפתח. הרבנית ימימה עם יקרת פרידמן )משמאל( ושרון רוטר 09.09.22 | י"ג באלול תשפ"ב | 504 גיליון | 32